ספרים וכתבי יד: סקירות ואנקדוטות

בנימין זאב בנדיקט | מרכז התורה בפרובאנס: אסופת מאמרים מוסד הרב קוק; ירושלים תשמ"ה   השבת קראתי לראשונה את ספרו של בנדיקט בשלמותו, ואשמח לשתף כמה נקודות. אקדים כי למדתי בעבר אצל פרופ' שמחה עמנואל על חכמי פרובנס ולא יכולתי להימנע מהשוואות. 1. הספר עשוי לאכזב מעט. הציפיה מהכותרת היא כי הספר יקיף את כלל חכמי פרובנס, לפחות החשובים שבהם, דוגמת האשכול, העיטור, הראב"ד, המנהיג והמאירי – בכל אחד מהם ישנם דיונים מחקריים לא פשוטים, אבל מכל אלו כמעט ולא נמצא בספר, אפילו מילה קטנה על פולמוס האשכול לא נמצא בספר, ואין ספק שהיה למחבר מה לכתוב. בפועל המחבר מתמקד ומרחיב בדמויות פחות מפורסמות, דוגמת ר' משה בר' יוסף מנרבונה, ר' שמואל בר' דוד וספר בעלי אסופות. מטרת המחבר להוכיח, בניגוד לדעת כמה חוקרים (עד לזמנו), שפרובנס הייתה מרכז גדול של תורה, לא רק מהמאה ה־12, כי אם כבר במאה ה־11 וקצת לפניה, ואת זה הוא כנראה עושה לא רע. אבל ניכר ממבנה הספר כי הוא לא נועד להיות מוצג כספר, ולכן לא ניתן לראות בו מונוגרפיה שלמה על חכמי פרובנס. בדיוק כפי שכותב המחבר עצמו על ספרו של 'ר...

שלמה זלמן הבלין | מסורת התורה שבעל-פה: יסודותיה, עקרונותיה והגדרותיה (כרכים ב–ג) מכללת אורות ישראל; רחובות תשפ"ב לפניי שני כרכים המכילים מאמרים של פרופ' הבלין. מדובר בכרכים השני והשלישי מתוך סדרה של שלושה כרכים: 'מסורת התורה שבעל־פה'. הכרך הראשון יצא לאור בהוצאה עצמית בשנת תשע"ב, הוא הופץ בתקליטור שצורף לכרכים החדשים, והוא נכלל גם במאגר 'אוצר החכמה'. אתמקד כעת בכרכים החדשים. למרות שבהקדמתו מודה המחבר לבנו ולנכדו על סיועם במלאכת ההכנה וההתקנה של הספרים, הוא מוצא לנכון להבהיר: "תקוותי שמספר השגיאות והליקויים יהיה מועט, ובמידה שיהיו כאלה, אבקש מטו, מאת הקוראשים, לרגל המלאכה הקשה של ניכוש המוץ מהתבואה, שכבדה עלי מסיבות שונות". היה מצופה שדווקא כרכים אלו, שמוסד רשמי נטל עליהם את חסותו, ייצאו טובים יותר מהכרך הראשון אם לא לפחות באותה רמה, אך לצערי המצב אינו כזה. אפתח מעט בענייני תוכן, ואעבור לענייני עריכה וסדר המעיקים במיוחד בכרכים אלו. פרופ' הבלין הוא מהחוקרים הפוריים בדורנו בתחום התלמוד וההלכה. הוא מתבלט כחוקר חריף הבקי במגוון מקורות וגם יורד לעו...