זלמן שזר | על תלי בית פרנק: רשמי אופיבך | עם אחרית דבר מאת יונתן מאיר
זלמן שזר | על תלי בית פרנק: רשמי אופיבך | עם אחרית דבר מאת יונתן מאיר בלימה; ירושלים וברלין תשפ"ה "זר לי המקדש אשר אל שממות הריסותיו אסורה. בשביל נפשי לא אבקש ולא אמצא בו כלום. את האלהים אשר עבדו בקרבו אין אני יודע, דרכי העבודה שלו זרים ומוזרים לי, והמחיר אשר שילמו בעדם – תועבה הוא: על פני גופותיהם של אחי דרכו, יד לצר הושיטו, בקדשי עמי התעללו, עלילות נמבזות ומתועבות עלינו טפלו תחת כנפי זדים הספוגות דם אבותי ואבותיהם להם מחסה ביקשו. ובכל זאת – כאשר נתכנסו הפראנקאים ללבוב אל הוכוח השני להעיד בפני צוררי ישראל כי שומה היא מאת התלמוד לשתות דם תנוקות נוצרים, בקשו הרבנים להוציא את בני הכנופיא הזאת מתוך כלל ישראל ולהכריז כי אין אחריותם עליהם לא לפני מלכותא דארעא ולא לפני מלכותא דרקיע. אולם – מוסיפה האגדה העממית – הבעשט לא הסכים: כל ישראל ערבים זה לזה וחלילה להפטר מערבות אחים אפלו בנוגע לחוטאים ומחטיאים שבקרבנו. [...] כי מי הם אלה 'האחים והאחיות' שברחו הנה לבקש מרגוע לנפשם הסוערה? הלא כמוני כמוהם על הספסל בחדר ישבנו, לפני אותו ספר עצמו את אולמי נפשותינו בראשונה פתחתו...
