רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית שבתאות

זלמן שזר | על תלי בית פרנק: רשמי אופיבך | עם אחרית דבר מאת יונתן מאיר

תמונה
  זלמן שזר | על תלי בית פרנק: רשמי אופיבך | עם אחרית דבר מאת יונתן מאיר בלימה; ירושלים וברלין תשפ"ה   "זר לי המקדש אשר אל שממות הריסותיו אסורה. בשביל נפשי לא אבקש ולא אמצא בו כלום. את האלהים אשר עבדו בקרבו אין אני יודע, דרכי העבודה שלו זרים ומוזרים לי, והמחיר אשר שילמו בעדם – תועבה הוא: על פני גופותיהם של אחי דרכו, יד לצר הושיטו, בקדשי עמי התעללו, עלילות נמבזות ומתועבות עלינו טפלו תחת כנפי זדים הספוגות דם אבותי ואבותיהם להם מחסה ביקשו. ובכל זאת – כאשר נתכנסו הפראנקאים ללבוב אל הוכוח השני להעיד בפני צוררי ישראל כי שומה היא מאת התלמוד לשתות דם תנוקות נוצרים, בקשו הרבנים להוציא את בני הכנופיא הזאת מתוך כלל ישראל ולהכריז כי אין אחריותם עליהם לא לפני מלכותא דארעא ולא לפני מלכותא דרקיע. אולם – מוסיפה האגדה העממית – הבעשט לא הסכים: כל ישראל ערבים זה לזה וחלילה להפטר מערבות אחים אפלו בנוגע לחוטאים ומחטיאים שבקרבנו. [...] כי מי הם אלה 'האחים והאחיות' שברחו הנה לבקש מרגוע לנפשם הסוערה? הלא כמוני כמוהם על הספסל בחדר ישבנו, לפני אותו ספר עצמו את אולמי נפשותינו בראשונה פתחתו...

עדה רפפורט־אלברט | חסידים ושבתאים, אנשים ונשים

תמונה
עדה רפפורט־אלברט | חסידים ושבתאים, אנשים ונשים שזר; ירושלים תשע"ה   בסקירה על ספר 'תיקון הפרדוקס' הזכרתי את גלגוליו של יוסף וייס ללונדון ואת המשברים שהיו כרוכים בהם. והנה מתברר שלפחות יצא דבר טוב מגלגוליו של וייס. הוא זכה להעמיד שם חוקרת בעלת שיעור קומה, "תלמידתי החשובה" כפי שהוא מכנה אותה במכתב לגרשם שלום, שתרמה רבות לחקר החסידות והשבתאות. רפפורט־אלברט לא זכתה לפרסם ספר שלם משלה, אך לקראת סוף ימיה זכתה לראות את מאמריה יוצאים לאור במאסף מכובד זה. העורכים, עמנואל אטקס ודוד אסף, הציבו בראש הספר מבוא הסוקר את עיקרי המאמרים בקובץ. כותרת הספר קצת מאולצת, כביכול מנסה להתפתל ולתפוס את ראשי כל הנושאים הנידונים בספר. בפועל קשה לתת כותרת אחת לכל המאמרים, ואנסה להביא את החידושים העיקריים של המחברת. בהיסטוריוגרפיה החסידית ואפילו במחקר היה מקובל באופן פשוט כי הבעש"ט, מייסד החסידות, היה גם מנהיגה היחיד וכי הוא זה שמינה אחריו את תלמידו המגיד ממזריץ' ליורשו. רק לאחר מות המגיד חל פיצול בהנהגה וכך נולדו חצרות החסידות השונות. במאמר 'התנועה החסידית אחרי שנת 1772: רצף מב...