מנחם עקשטיין | תנאי הנפש להשגת החסידות | מהדורה, מבוא והערות מאת דניאל רייזר ושלום (מתן) שלום
מנחם עקשטיין | תנאי הנפש להשגת החסידות | מהדורה, מבוא והערות מאת דניאל רייזר ושלום (מתן) שלום
מוסד ביאליק; ירושלים תשפ"ו
"השימוש בכוח דמיוננו ראוי שיהיה תמיד
באופן זה, שנתחיל לצייר לנו את העולם בתור כדור קטן ואי־בהיר ומדויק, ומעט מעט
נגדילהו ונרחיבהו בדמיוננו ונבררהו עד הגבול האפשרי. או נוכל לצייר לנו איזה מקום
ידוע לנו היטב, ומשם נרקע לנו את הארץ ונרחיב אותה לכל הצדדים, עד שנגמור את כל
הכדור... ונשתדל לצייר לנו גם את השמש, הירח וכל צבא השמיים, יחד עם הארץ אשר
אנחנו עליה. מה נהדר לראות, איך אנחנו, בריות כה קטנות בין המון גדול של בריות
שונות החיות עלי ארץ, נהנים מן השמש והירח וכל צבא השמיים הרחוקים כל כך ממנו, והם
מאירים לנו תמיד; איך כל אותה הבריאה מלאה חיים, הולכת, סובבת ורצה תמיד... ראוי
להרגיל את המוח גם לחילופים, היינו, אחרי שהמחזה הזה כבר נתגדל עד הגבול האפשר,
אזי נחזור ונקטין אותו, נגדילנו ונקטיננו הלוך ושוב, כי אלה הם הניסיונות למהירות
ולזריזות המוח... שיהיה המוח בידינו, שנוכל להטותו ולשנותו כחפצנו, ושלא נישאר
קשורים לאיזה מחזה... רק אז אפשר יהיה לנו לקבוע בנפשנו את המזג הראוי והתכונה
הנאותה, היינו שנהיה תמיד מלאי התפעלות, רצון החיים ואנרגייה, כפי שאותו המחזה
הנהדר יעורר בנו, גם לא נתגאה כלל, כי יהיה לפני עינינו מצבנו האמיתי בעולם, מיעוט
ערכנו ואפסותנו".
ר' מנחם מנדל עקשטיין (1884–1942) פעל בין שתי
מלחמות העולם בפולין. הוא למד בישיבתו של ר' יקותיאל אריה קמלהר, ונרקמו ביניהם
קשרים חמים שנמשכו ימים ושנים. המכתבים ששלח עקשטיין והעתקים של המכתבים ששלח
קמלהר נשמרו בארכיונו של קמהלר השמור כיום בספרייה הלאומית. בין השאר היה עקשטיין
מחנך ומנהל במוסדות 'בית יעקב' ופעיל ב'צעירי אגודת ישראל'. פעליו הרבים נגדעו עם
עלות הכורת על יהודי אירופה. הוא נרצח עם רוב משפחתו באקציה של 1942 בטרנוב.
בשנת תרפ"א פרסם עקשטיין את ספרו
"תנאי הנפש להשגת החסידות". מן השם ניתן להבין כי מדובר בספר נוסף בדרך
החסידות, אך לא. הספר מציג פרקטיקות של 'דמיון מודרך', המשלבות פסיכולוגיה מערבית,
היפנוזה, מסמריזם, אוקולטיזם וחסידות. לדעת המחבר דרך זו היא היחידה המאפשרת
להתקדם במעלות החסידות. היעד הראשון שמציב המחבר בספר הוא מודעות עצמית. התרגילים
שבו מורכבים ומעניינים, ולפעמים גם תמוהים, אך המחבר מתעקש כי ההדרכה שבספר שייכת
לתורת הבעל שם טוב.
נדגים זאת בתרגיל ה"חילופים" שציטטתי
בפתיחה, (מתוך פרק ה, עמ' 189–190), שמטרתו לדמיין תמונות או סצנות רבות ואף
מנוגדות באופן של "רצוא ושוב". טכניקה זו אינה מצויה, לא בספרות הקבלה
ולא בספרות החסידית, למעט אולי בפירושו של ר' יוסף אשכנזי לספר יצירה מהמאה ה־14,
כתיאור של מחזה נבואי. בספרות החסידית מופיעים תרגילי דמיון של ראיית סצנה אחת
ספציפית וקצרה, אך לסגנון התרגילים של עקשטיין, המורכבים מדמיון סצנות רבות באופן
דומה לחלום או לסרט קולנוע, אין כל תקדים. להמרצת המחזות שתי מגמות. האחת, לתרגל
את המוח לשינויים מורכבים ואף מסחררים לשם חידודו וגמישותו, והשנייה, לפתח שליטה
רגשית מוחלטת עד כדי יכולת ניווט מרגש אחד לחברו במהירות. האיזון הבריא המושג
בתרגיל זה, מאפשר מעבר מהיר בין דמיוּן "קטנות האדם" ל"גדלות
הבורא", ללא נפילה לתחושת גאווה או, מנגד, לדיכאון בשקיעה באחד מקטבים אלו.
באתגר שלא ליפול לכאן או לכאן עסקו רבות בספרי חסידות, ובכך עקשטיין צועד נאמנה
בדרך החסידות השואפת לאיזון בין הצדדים, אך לשם כך אימץ טכניקות מודרניות.
ספרו של עקשטיין זכה לתשבחות של כמה רבנים וחוקרים, ביניהם הראי"ה קוק, הלל צייטלין ועוד. הוא תורגם בחלקו ליידיש. ברבות השנים הוא ראה אור מחדש בכמה מהדורות, אך בחלקן צונזרו חלקים המדיפים ריח של "ציונות" או "מיניות". הספר תפס את תשומת ליבו של דניאל רייזר, והוא יצא במסע כדי לזהות ולחקור את עניינו. ידידי שלום (מתן) שלום הציע להוציא לאור את הספר במהדורה ביקורתית ומוערת, והשניים נטלו על עצמם את המשימה של הוצאת הספר. במסגרת שיתוף הפעולה המחקרי בין השניים הם איתרו פרטים לא ידועים על זהותו של המחבר, ובראש הספר הוסיפו מבוא מחקרי עשיר, מאלף ומרשים ביותר, החולף ביעף על פני מגוון סוגיות של קבלה, חסידות, פילוסופיה, פסיכולוגיה, פסיכותרפיה, אוקולטיזם, מסמריזם, היפנוזה וטכניקות של דמיוּן מודרך. פרקים נוספים במבוא מוקדשים להשוואה בין הכרת העצמי לגילוי הנפש במשנתם של הרב עקשטיין והאדמו"ר מפיאסצנה (דמות נוספת שנחקרת רבות על ידי שני המהדירים), וכן לחליפת המכתבים בין הרב עקשטיין לרב קמלהר. נוסח מלא של המכתבים אף מובא בשלמותו, לראשונה, בנספחים שבסוף הספר, והוא מציג עושר ביוגרפי, היסטורי ואינטלקטואלי. בנספחים מובאת גם התכתבות בין הרב עקשטיין לראי"ה קוק על אודות הספר, וכן תעודות, תמונות ומסמכים נוספים השייכים לספר ולמחברו.
ספר יפה זה כוחו יפה למגוון קוראים. חוקרים מתחומים שונים ומגוונים ימצאו טעם רב במבוא המרתק, שוחרי תורת החסידות ימצאו בגוף הספר הדרכה מעשית לדרכי החסידות, והמתעניינים בשיטות של דמיון מודרך ימצאו בו זווית יהודית מחודשת ומרעננת. יישר כוחם של המהדירים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה