ספרים וכתבי יד: סקירות ואנקדוטות

  שיר המעלות לדוד: מחקרים במדעי היהדות לכבוד הרב פרופ' דוד גולינקין | בעריכת מרטין שמואל כהן מכון שכטר למדעי היהדות; ירושלים תשפ"ה   פרופ' דוד גולינקין הוא רב קונסרבטיבי, ששימש נשיא מכון שכטר למדעי היהדות במשך שנים רבות. מזה עשרות שנים העמיד תלמידים רבים בתחומי תלמוד והלכה, והשיב תשובות הלכתיות רבות מספור. לכבוד יום הולדתו השבעים הופיעה אסופת מאמרים מכובדת זו, שבתוכה נכללו מאמרים רבים ומגוונים מאת תלמידיו, ידידיו ומעריציו. חלקו הראשון של הספר עוסק בדמותו של גולינקין: בראש ובראשונה אחיו הגדול אברהם מספר על שורשי גידולו; דיאנה וילה הציגה קווים נוספים לדמותו; דניאל שפרבר כתב מאמר קצרצר ועמד על תהייה שלעיתים עברה גם בי – עיון בתשובות ההלכתיות של גולינקין מראה כי דרכי עיונו ואפילו מסקנותיו אורתודוקסיות, וכפי שמסכם שפרבר: "לכן, הייתי מסכם, שוב באופן פרדוקסלי, שמסקנותיו ההלכתיות של הרב גולינקין, שלכאורה משתייך לתנועה הקונסרבטיבית, הן בעיניי יותר אורתודוקסיות מאלו של כמה 'רבנים אורתודוקסים'" (עמ' 30); עם זאת, וכאילו כדי לאתגר את המסקנה של הכותב הקודם, יואל רפ...

  מורדי מילר | האדמו"ר מתקוע: סיפורו של הרב מנחם פרומן ידיעות ספרים; 2025   שיבי פרומן היה ילד מרדן. כאשר נפגש אביו, הרב מנחם פרומן, עם פייסל חוסייני, נטל חלק בהפגנה סוערת נגד אביו ואף נעצר. הוריו גיבו את הצעד הזה, מתוך תפיסה שלילדים יכולה להיות דעה עצמאית. בכיתה י' הודיע על עזיבתו את בית הספר. הוא נעשה דמות מוכרת ב'כיכר החתולות' בירושלים, ולבסוף גם עזב את הדת. אביו היה שרוי בצער גדול, אך לא ניסה לשכנעו לשוב אל הדת. עם זאת, הוא התקשר מדי בוקר כדי להזכיר לו כי תיכף עובר זמן קריאת שמע. האב, שכל חייו, כמה פעמים ביום, צעק 'שמע ישראל', לא יכול לסבול את המחשבה שבנו לא יקרא קריאת שמע. שיבי הגיב באופנים שונים, פעם שתק ופעם צחק, פעם כעס ופעם חמל. נוסף על כך, האב החמיר בשתיית יין שנגע בו חילוני, ומאז שהתרחק שיבי הקפיד מנחם שלא ייגע ביין הקידוש. הרחקה זו טלטלה אותו והייתה אחד הזרזים לחזרתו בתשובה כעבור כמה שנים. באחד מטיוליו של שיבי בעולם, קיבל מכתב מאביו, שבו כתב לו שהוא מתפלל עליו כמה פעמים ביום. הוא הוסיף לספר כי הוא חושב עליו באומרו את מילות הפסוק 'וילכו ש...

  תשובות רבנו תם | מהדורת אברהם (רמי) ריינר ויוסף מרדכי דובאוויק מקיצי נרדמים; ירושלים תשפ"ה   לפני למעלה משלושים שנה קיבל פרופ' ישראל תא־שמע מענק מטעם הקרן הלאומית למדע, לצורך פרויקט איסוף וההדרה של תשובות רבנו תם, רשב"ם ור"י הזקן מהדפוסים ומכתבי היד. במסגרת פרויקט זה החל תלמידו פרופ' רמי ריינר באיסוף תשובות אלו, כאשר במשך השנים נלווים אליו חוקרים נוספים ועוזרי מחקר. עתה רואה אור הכרך המוקדש לתשובות רבנו תם, וזאת כחמש שנים לאחר הופעת הכרך הראשון בסדרה – תשובות ר"י הזקן – אותו הוציא לאור יחד עם פרופ' פנחס רוט. לכרך הנוכחי שותף החוקר החרוץ והמוכשר ד"ר יוסף מרדכי דובאוויק. במקרה של רבנו תם יש בידינו כרך ייעודי של תשובותיו, הלוא הוא חלק התשובות של ספר הישר, שכבר נערך בידי תלמידיו של ר"ת וראה אור בכמה מהדורות בדפוס. הספר שלפנינו נועד להוות השלמה ולקבץ את התשובות שלא נכללו בספר הישר, ובמסגרתו נכללו 192 תשובות (ועוד שתי תשובות שייחוסן לר"ת מסופק). בראש הספר נוסף מבוא המכיל פרק ביוגרפי קצר ודיון במקורן של התשובות, אופן בחירתן, נמעניהן ועוד. המבוא...

  מאור ושמש: היסטוריה, הגות, סיפורת, מורשת | בעריכת ל"י קופר, א' אבן־מעשה וצ' מרק בר־אילן; רמת גן תשפ"ד   האדמו"ר רבי קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין (1751–1823) היה מגדולי החסידות בראשית המאה ה־19. במקומו הייחודי ובהיותו תלמיד של רבי אלימלך מליז'נסק, שימש חוליה חשובה בשלב מיסוד החסידות. ספרו 'מאור ושמש' התקבל על כל חוגי החסידים, והוא בין היחידים שנדפסו על דף החומש בכמה מדפוסי ה'מקראות גדולות'. חרף מרכזיותו של הספר, ר' קלונימוס קלמן וספרו לא זכו עד כה למחקר אקדמי מקיף. אולי גרמה לכך גם העובדה שהוא לא הצמיח שושלת חסידית מובחנת. הקובץ שלפנינו בא למלא חלל זה, והוא מכיל מאמרים עשירים ומכובדים הבוחנים מגוון היבטים של ר' קלונימוס קלמן ושל תורתו. החטיבה הראשונה בספר מוקדשת לשאלות היסטוריות כמו ראשית החסידות בקרקוב ועיונים בהדפסת 'מאור ושמש'; החטיבה השנייה מוקדשת לענייני הגות; החטיבה השלישית מוקדשת לענייני הלכה וחסידות; החטיבה הרביעית והאחרונה מוקדשת לסיפורת ולמורשת. כדרכי אסקור כמה מן המאמרים. יוסף מרדכי דובאוויק בחן כמה היבטים ביב...

  פול מנדס‏־פלור | מרטין בובר: חיים של אמונה וסתירה | מאנגלית: מתן אורם מאגנס; ירושלים תשפ"ה   בשנים האחרונות ניסיתי להבין לא פעם את משנתו התאולוגית של מרטין בובר, מה בעצם הוא רצה מחיינו ומה סוד הסחף אחריו. לצערי לא ממש הצלחתי. הבנתי שהוא מדבר בעיקר על רבדים חווייתיים, אבל התקשיתי להבין את העמדה הדתית הזאת. אולי זה הרקע הדתי שלי, ואולי תחושת הזרות שלי מול חוויות ורליגיוזיות. הביוגרפיה החדשה שהופיעה כעת בעברית הפיחה בי תקווה, שמא בעזרתה אבין טוב יותר את האיש ואת משנתו, אך לאכזבתי הספר לא נתן מענה משמעותי. עם זאת, הקריאה בו עודדה אותי לבדוק מחדש מה אני יודע על בובר, ובעזרת חברים טובים הצלחתי להבין מעט יותר. בשונה מסקירות אחרות המבקשות להציג את הספר במלואו ולפעול בשרותו, סקירה זו תתמקד בתמה אחת בלבד – נקודות התורפה של בובר והביקורות האקדמיות והציבוריות נגדו – כמעט מבלי לעסוק בשאר תכניו ובנרטיב הביוגרפי שהספר מציע, כפי שאולי היה ראוי. כבר מראשית כתיבתו של בובר הדגיש את הפן החווייתי שביהדות, ובמהלך הספר הדברים מופיעים בכמה וכמה ביטויים. כך למשל כשהוא דיבר אל חגי ישראל כ"את...

  ימימה חובב | חנות העתיקות ברחוב רמז: סודות ממואב ידיעות ספרים; 2025 את ההיסטוריונית ימימה חובב כבר הזכרתי יותר מפעם אחת, הן בהקשר לספרה המצוין 'עלמות אהבוך' הן בהקשר לתרגומה לספר 'מינקת רבקה' שהופיע לאחרונה. שמחתי מאוד על צאת ספרה החדש לנוער, ולפני שאספר עליו, אוסיף אזהרת ספוילר. במרכז העלילה ארבעה ילדים בני דודים שזומנו לחנות העתיקות של סבם לשם משימה מסתורית, אך לאחר שהסב מתעכב הם מתחילים לשחק עם מכונה משונה, מה שמוביל לפיצוץ עז שלאחריו הם מגלים שהגיעו למקום בלתי מזוהה. הרקע ההיסטורי הוא מוזס שפירא ומגילותיו שנחשדו כמזויפות. אך טבעי שהסיפור, שפונה לנוער, מסופר מנקודת ראותה של מרים הרי, בתו של שפירא, שנודעה באוטוביוגרפיה שלה 'בת ירושלים הקטנה'. המסע בזמן שמתרחש בסיפור משרת גם את העלילה עצמה, שכן מציאת מגילות מדבר יהודה, עשרות שנים לאחר שחשף שפירא את המגילות שלו, עוררה פקפוק בהנחת הזיוף של מגילות שפירא, אבל הילדים שנוסעים אחורה בזמן אינם יכולים לחשוף את מה שהם כבר יודעים מהעתיד. אזכיר כי לפני למעלה מארבעים שנה כתבה שולמית לפיד את ספרה 'כחרס הנשבר' (כתר;...

  כנישתא: מחקרים על בית הכנסת ועולמו, גיליון 5 | בעריכת י' תבורי, ר' גפני וש' פוגל אוניברסיטת בר־אילן; רמת גן, תשפ"ה   לאחר הפסקה של כעשור ומחצה הופיע כעת הכרך החמישי של כתב־העת כנישתא, המוקדש לכל מה שקשור לבית הכנסת ולמה שנעשה בין כתליו. כדרכי אסקור כמה מן המאמרים, ולבסוף אוסיף כמה מילות ביקורת כלליות על מצבו של גיליון זה לעומת קודמיו. שמעון פוגל בחן את הסידור 'תפילת ישראל' של דניאל גולדשמידט. גולדשמידט היה חוקר משכמו ומעלה, ועם זאת הוא גם הוציא סידור שנועד לתפילה בבית הכנסת ולא לחוקרים. הסידור לא התקבל בקרב הציבור, הוא אף נתקל בביקורת בשעתו, וכמעט שנשכח לחלוטין. פוגל מבקש להראות שגולדשמידט לא הצליח להפריד לחלוטין בין גישתו המחקרית לסידור התפילה ובין הצורך להציג סידור תפילה המיועד לציבור שמרן. אחת הדוגמאות לכך היא בנוסח ברכת המזון מקוצרת "לברך בשעת הדחק". בסידורים נפוץ נוסח מקוצר של ברכת המזון, אולם גולדשמידט נטל נוסח המיוחס לרס"ג שהתפרסם במחקר רק במאה העשרים. מבחינה הלכתית הנוסח נשען על סמכותו של אחד מגדולי הגאונים, והוא עונה על כל הדרי...