תשובות רבנו תם | מהדורת אברהם (רמי) ריינר ויוסף מרדכי דובאוויק
תשובות
רבנו תם | מהדורת אברהם (רמי) ריינר ויוסף מרדכי דובאוויק
מקיצי
נרדמים; ירושלים תשפ"ה
לפני
למעלה משלושים שנה קיבל פרופ' ישראל תא־שמע מענק מטעם הקרן הלאומית למדע, לצורך
פרויקט איסוף וההדרה של תשובות רבנו תם, רשב"ם ור"י הזקן מהדפוסים
ומכתבי היד. במסגרת פרויקט זה החל תלמידו פרופ' רמי ריינר באיסוף תשובות אלו, כאשר
במשך השנים נלווים אליו חוקרים נוספים ועוזרי מחקר. עתה רואה אור הכרך המוקדש
לתשובות רבנו תם, וזאת כחמש שנים לאחר הופעת הכרך הראשון בסדרה – תשובות ר"י
הזקן – אותו הוציא לאור יחד עם פרופ' פנחס רוט. לכרך הנוכחי שותף החוקר החרוץ
והמוכשר ד"ר יוסף מרדכי דובאוויק. במקרה של רבנו תם יש בידינו כרך ייעודי של
תשובותיו, הלוא הוא חלק התשובות של ספר הישר, שכבר נערך בידי תלמידיו של ר"ת
וראה אור בכמה מהדורות בדפוס. הספר שלפנינו נועד להוות השלמה ולקבץ את התשובות שלא
נכללו בספר הישר, ובמסגרתו נכללו 192 תשובות (ועוד שתי תשובות שייחוסן לר"ת
מסופק).
בראש
הספר נוסף מבוא המכיל פרק ביוגרפי קצר ודיון במקורן של התשובות, אופן בחירתן,
נמעניהן ועוד. המבוא מתומצת יחסית, שכן החפץ בהרחבה על אודות ר"ת יכול למצוא
די חומר בספרו המעולה של ריינר - 'רבנו תם: פרשנות, הלכה, פולמוס' (בר־אילן;
תשפ"א), ואילו המבוא שלפנינו עוסק בעיקר במה שנוגע לתשובותיו. עניין התשובות
שלא נכללו בספר הישר כמעט שלא נדון בספר הביוגרפי (למרות שבעבודת הדוקטור, שעליה
מבוסס הספר הביוגרפי, ישנה התייחסות לנושא זה), ובמובן זה המבוא שלפנינו מציג דיון
ראשוני בסוגיה זו.
הדיון
בתשובות אינו מנותק מההיבט הביוגרפי, שכן העיון בתשובות מלמד לא מעט פרטים
ביוגרפיים, כמו למשל על יחסיו של ר"ת לרבותיו ולמשפחתו. דוגמה מעניינת היא
שאלת יחסיו של ר"ת עם אחיו הגדול רשב"ם, שתיארוך התשובות מסייע בידינו
לראות את המפנה שחל בהם במשך הזמן. בראשית דרכו ראה ר"ת ברשב"ם את רבו
(בשונה מאביו ר' מאיר). בתשובות המוקדמות הוא מכנה אותו 'רבנו', למשל "דנתי
לפני רבנו שמואל", ומתוך אחת התשובות שלו משתמע כי רשב"ם נזף בו שלא
עיין כראוי בתשובתו. בתשובות מאוחרות יותר הופך ר"ת לבטוח וביקורתי אף כלפי
רשב"ם; הוא פונה אליו בגוף שני ולעתים ללא תואר רב – 'אחי שמואל', ופעמים
שהוא חולק עליו בנחרצות.
מרבית
התשובות בספר נדפסו מכבר, ועיקר החידוש הוא בהצבת מהדורה מדעית ומתוקנת שלהן. כמה
מן התשובות נדפסו לראשונה במהדורה זו, וכזו היא למשל תשובה ל"ח, שמקורה בכמה
כ"י של פירושי התורה. בתשובה זו מובאת שאלת ה"ר משה מדוע לא אוכלים ג'
סעודות בימים טובים, והרי כשם שדרשו דין ג' סעודות בשבת מג' פעמים 'היום' שנאמר
לגבי המן שלא ירד בשבת, כך גם ביום טוב לא ירד מן. תשובת ר"ת היא שאנו פוסקים
כר' יהושע שביום טוב יש לעשות חציו לכם וחציו לגבוה, ואם יטרחו בסעודה שלישית נמצא
שכל היום יהיה 'לכם' (המהדירים מודים בהערה לעדיאל ברויאר שיידע אותם בדבר קיומה
של תשובה זו; ברויאר כתב עבודה מקיפה על סעודה שלישית ביום טוב בימי הביניים,
והלוואי שיתקין אותה לפרסום בבמה הולמת).
אך לא
תמיד הובאו התשובות כצורתן. כמה מהן שוחזרו פיסה אחר פיסה ו"הורכבו"
מחדש במהדורה זו. נדגים זאת בעזרת מקרה בולט. תשובה י"ב בספר מורכבת משישה
סעיפים העוסקים בתחומים הלכתיים שונים. למעשה לא תמצאו בשום מקור את ששת הסעיפים
הללו ברצף, והאיחוד שלהן נעשה על פי השיקולים הבאים. הסעיף הראשון הוא בוודאות של
ר"ת, שכן סעיף זה הוא התשובה האחרונה בספר הישר (תשובות, סימן קג). סעיף זה
מופיע גם בכ"י ירושלים, הספרייה הלאומית 4°8859, כאשר לאחריו מובאים ברצף
הסעיפים ב–ה. חמשת הסעיפים הללו הועתקו מכה"י בספר תשובות חכמי צרפת ולותיר
שהדפיס יואל מילר. בראש סעיף זה ניתנה הכותרת "תשובת רבינו יעקב
ז"ל", והתשובה עצמה מתחילה במילים "את קולך שמעתי קרובי ר' נחמיה
ואירא...". באשר לסעיפים ב–ד הניח מילר את הייחוס לר"ת בספק, אך הייחוס
של סעיף ה' לר"ת הוא ודאי יותר, שכן הוא מצוטט במרדכי בשם 'ספר הישר' אף
שאינו לפנינו, ולכן ייתכן שבספר הישר שלפנינו הושמטו הסעיפים האחרונים השייכים
לסימן ק"ג. למעשה גם סעיף ה' כשלעצמו קטוע בכ"י ירושלים (ובתשובות חכמי
צרפת ולותיר), והושלם לפנינו מתוך המקבילה בספר ראבי"ה שבה אין ייחוס מפורש
לר"ת. החיבור של סעיף ו' לתשובה זו מעניין עוד יותר. מקור הסעיף הזה הוא
בתוספות ר' יהודה מבירינא לעבודה זרה (לו ע"א), שם ציין בעניין סתם כלי
גויים: "וכן שלח ר"ת בתשובתו המתחלת 'את קולך שמעתי ואירא' דסתם כלי
גוים אינן בני יומן...". כידוע בימי הביניים הועתקו תשובות של חכמים מיד ליד,
ולא תמיד הן נערכו ומוספרו. הדרך להפנות לתשובה מסוימת של חכם הייתה לציין את
ראשיתה (למשל אור זרוע, סי' תשס, מצטט תשובת ריצב"א "המתחלת עיניך
תחזינה"). נוהג זה מסייע בידינו לראות בתשובה זו חלק מהתשובה שלפנינו המתחילה
במילים "את קולך שמעתי", וכך צורפה תשובה זו לתשובה שלפנינו כסעיף ו'.
זו כמובן טעימה על קצה המזלג ממכלול השיקולים ומדרכי בחירת הנוסחים שהנחו את
המהדירים.
לא
בכל יום מתברך ארון הספרים היהודי בספר כה חשוב ומשמעותי. מהדורה מושקעת ומשובחת
זו היא בגדר תורה מפוארה בכלי מפואר, ויישר כוחם של המהדירים. הלוואי ויזכו לראות
נחת בעמלם, ולזכותנו גם בכרך הבא מתשובותיהם של רבותינו בעלי התוספות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה