הרב והקוראן
הרב והקוראן
במסגרת קליטת 'אוסף פרינץ' בספרייה הלאומית נתקלתי
בספר "עט ברזל" מאת ר' טוביה אשע אב"ד צמפלבורג, אשר ראה אור
בברלין בשנת תקצ"ב, על ידי בנו ר' גרשון אב"ד פרנצלאו. בראש דף השער מופיעה
הקדשה עצמית בכתב־יד: "לד' הארץ ומלואה הק' ברוך ליב
אוללמאן, ניתן לי למתנה מאנשי הקאנסיסטאריום פה ק"ק קרעפעלד בבואי הנה
כ"ב אדר תקצו"ל [תקצ"ו לפ"ק] - הוא הספר אשר שלח המחב[ר] הֵנה
על יום הוועד של הנאָטאַבלען לבחון אותו בו להיות ראוי לישב על כס[א] הרבנות
דפה".
בעל
הרישום, ר' ברוך ליב אולמן, מתאר כי הגיע לביקור בעיר קרפלד (אז תחת שלטון צרפת;
כיום במדינת נורדריין־וסטפאליה שבגרמניה), בשנת תקצ"ו [1836]. הוא מספר כי את
הספר העניקו לו אנשי הקונסיסטוריה המקומית, ארגון יהודי רשמי שהוקם בידי נפוליאון
בונפרטה לשם ניהול הדת היהודית בצרפת, ואחד מסניפיו המחוזיים פעל בקרפלד. לדבריו, הספר
נשלח אליהם מאת המחבר, עבור 'יום הוועד', האספה של 'הנאטאבלען' (הנכבדים, כלומר ראשי
הוועד) כדי לבחון על פיו אם מחברו ראוי לשבת על כס הרבנות.
למעשה,
מחבר הספר עצמו נפטר בתאריך י"ב כסלו תקפ"ח, והספר ראה אור בידי בנו ר'
גרשון רק לאחר פטירתו, בשנת תקצ"ב. שתי אפשרויות עומדות בפתחנו. האפשרות
הראשונה היא שבספר נדפסו חידושים שהמחבר שלח, טרם הדפסתם, לקונסיסטוריה כדי להתקבל
לרבנות. האפשרות השנייה, המסתברת יותר, שהכוונה לבן המחבר והמוציא לאור ר' גרשון
אשע, שחידושיו־הערותיו לספר כלולים בו תחת השם "נקרת הצור". לפי הידוע, ר'
יהודה לייב קארלבורג כיהן כרבה של קרפלד מאז ייסוד הקונסיסטוריה בשנת תקס"ח, ונפטר
בשנת תקצ"ה. מסתבר אפוא שבמהלך שנת האבל שלח ר' גרשון אשע לקרפלד את הספר
המודפס כדי שיבחנו את חידושיו וייווכחו שראוי הוא לשבת על כס הרבנות. לא ידוע לנו
כי ר' גרשון ישב על כסא הרבנות בעיר, ומשכך נותר לנו לברר מיהו הכותב ר' ברוך ליב אולמן?
מתברר
שמתחת השם הרבני התמים "ברוך ליב אולמן" מסתתרת דמותו של רב משכיל ומזרחן
נודע. ידידי אברהם דיקמן הפנה אותי לערכו בוויקיפדיה של הרב ד"ר ליאון (ברוך
ליב) אולמן (1804–1843), שאכן כיהן בעצמו כרבה של קרפלד משנת 1836 (תקצ"ו) עד
לפטירתו בדמי ימיו. הוא היה בעל השכלה אקדמית, מומחה לשפות מזרחיות, בעל שם בקרב
משכילי יהדות גרמניה וקיים קשרים עם אברהם גייגר ועם רש"ר הירש. נודע במיוחד
על שם תרגומו הגרמני לקוראן – "Der Koran", למעשה התרגום הגרמני המלא הראשון,
שעד היום ראה אור במספר מהדורות. מעבר לתרגום המדעי, בהערותיו הִרבה להצביע על
מקורותיו של מוחמד ביהדות, כאשר בהנחה זו צעד בעקבות עבודתו הידועה והחלוצית של אברהם
גייגר משנת 1833 – "Was
hat Mohammed aus dem Judenthume aufgenomen"
(מה לקח מוחמד מהיהדות?). הוא נקבר בקרפלד ועל מצבתו נכתב: "פ"ט הרב
והרופא (אולי הכוונה ד"ר) מוהר"ר ברוך ליב אוללמאן. בדברי מוסר נשמע
קולו / רחוק וקרוב נודע פעלו / ולמול בני עמו עשה צדקתו / ךל (!, כל) מזימותיו הי'
לסקל מסילו / לעמקי הים ירד והעלה בשכלו / יום ביומו חדש חדושים בהיכלו / בבכי
ובהספד נשמע גודל גורלו. נפ' בש"ט יום ב' ט' אלול, ונק' י"ב אלול
תר"ג לפ"ק. תנצב"ה אמן". הגילוי היפה הזה הזכיר לי שממש כמה
ימים קודם לכן פגשתי את הקוראן של אולמן, מהדורת 1881, באוסף פרינץ.
תגובות
הוסף רשומת תגובה