כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ – על סידור שנכרך עם ספר "לבוש התכלת"

כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ – על סידור שנכרך עם ספר "לבוש התכלת"

במסגרת קליטת אוסף פרינץ בספרייה הלאומית, פגשתי כרך המכיל את הספרים "לבוש התכלת" ו"לבוש החור" – שני החלקים הראשונים מספריו הנודעים של רבי מרדכי יפה בעל ה"לבושים" – במהדורת פראג, דפוס משה כ"ץ, תס"א [1701]. הספר כרוך בכריכת עור מהודרת שעל גבה מוטבע הכותר "אליה זוטא" – החיבור של ר' אליהו שפירא שנדפס בשולי הדפים.

 

דפדוף קל בספר הביא אותי לתוספת מעניינת לכרך הזה. לאחר דף השער ודף ההקדמות, נכרך סידור לכל השנה ולשלושה רגלים. לסידור אין דף שער, אך לפי צורתו נראה שנדפס בפראג באותה תקופה, ת"ס בקירוב, אולי אפילו בידי אותו מדפיס. המעניין הוא שהסידור נדפס בפורמט קטן יותר, ולשם האסתטיקה או הנוחות הכורך "השלים" את גודל הדפים של הסידור לגודל של הלבוש, בעזרת דפי נייר איכותיים שבאמצעם חתך "חלונות" עבור דפי הסידור. על חלק מדפי ההשלמה ניתן לזהות סימני מים של נשר דו־ראשי, אם כי לצערי לא הצלחתי לאתר את מקור הנייר לפי סימן המים.

 

לפי המתועד בקטלוג הספרייה הלאומית, היה גם בספריית עץ חיים כרך של "לבוש" עם סידור כמנהג אשכנז (הספרייה הלאומית, מס' מערכת 990017445130205171; למרבה הצער לא נשתמר בספרייה תצלום של העותק הזה). נראה כי היה זה נוהג קלאסי לצרף סידור לספר הלבוש של חלק אורח חיים. כפי שהציע מכובדי ר' שמעון קומר, המקטלג הראשי בספרייה, המדפיס הציע לרוכשים לצרף את שני הספרים באותה הכריכה.

 

תוספת: הראה לי מענדי יעקובוביץ כי במהדורת פראג שס"ט שהוציא לאור בעל הלבוש בחייו, ביקש מן הקוראים "שתקנו עצמכם באגודה אחת... דבר יום ביומו בעת צאת מבית הכנסת שחרית אחר התפלה ללמוד בכל יום ויום בספרי הלבושים איזה שיעור קבוע הכל יפ"ה בעתו...". הוא אף הוסיף וסיפר: "ונכתב לי איגרת כי התאוו תאוה חכמי ירושלים תוב"ב ללמוד בקביעו'[ת] בכל יום שחרי'[ת] בצאתם מבי'[ת] הכנסת בחברותה חבורה קדישא בתוך ספרי הלבושים כדי שיהיה תורת יי' בפיהם שגורה ושמחה לאיש במענה פיו". מסתבר שאכן היו קהילות שנהגו כך, וכריכת הספר באופן זה משקפת בוודאי מנהג כזה.