אשר פרישמן | האשכנזים הראשונים: תולדות היהודים באירופה הצפונית מראשית התיישבותם עד פרעות תתנ"ו

 

אשר פרישמן | האשכנזים הראשונים: תולדות היהודים באירופה הצפונית מראשית התיישבותם עד פרעות תתנ"ו

הקיבוץ המאוחד; תל אביב תשס"ח

 

"כ'בין נישט קיין דאקטער" [=אינני דוקטור], תיקן אשר פרישמן את המנחה במפגש שנערך בבית לייוויק. האירוע נועד להציג את ספרו של אשר פרישמן על "האשכנזים הראשונים". אני עוסק כעת בראשית ההתיישבות היהודית באשכנז וייסוד הקהילות (ובקשר ביניהם, אם ישנו). בתזמון מושלם רכשתי אך לאחרונה את הספר של פרישמן, וכך מצאתי את עצמי בשבת האחרונה שוקע בספרו המקיף. למרות השם הדומה לספרו המונומנטלי של אברהם גרוסמן 'חכמי אשכנז הראשונים', מתברר שהאשכנזים הראשונים אינם חכמי אשכנז הראשונים, ולא שהם היו טיפשים, אלא שגרוסמן עוסק בייסוד קהילות עם מבנה הלכתי מגובש וייחודי לאשכנז, לשם כך הוא עוסק בעיקר בטקסטים הרבניים, ואילו פרישמן עוסק בשכבות עממית יותר, ובכך מגיע קצת יותר אחורה. פרישמן אינו מתיימר להיות חוקר ולהביע עמדות ותאוריות. הוא הרי מודע לכך שאינו דוקטור, כפי שפתחתי, מתבטא בענווה ובנעימות, וכך הוא בעיקר מלקט את כל החומר הראשוני והמחקרי בנושא זה. עם זאת הוא נוטה להביע את דעתו כאשר יש במחקר חילוקי דעות, וכפי שאדגים להלן.

מבחינת תקופת המחקר, גם פרישמן מסכים שהעיסוק המשמעותי שלנו אינו לפני המאות ה־10–11, אלא שבעוד שגרוסמן כמעט מתעלם ממה שקורה קודם לכן, פרישמן מקדיש עמודים רבים מאוד להיסטוריה של היהודים שבממלכות המרובינגית והקרולינגית (במאות ה־5–9). כאן אעיר שפרישמן מביא בשם גרץ אגדה לפיה חיילים רומיים גרמנים שהשתתפו במרד הגדול הביאו עמם לארצם נשים יהודיות ומאלו נולדו היהודים הראשונים, הוא כמובן מבטל את דבריו וגם מוסיף שגרץ לא מביא לכך מקור. בהערות הוא מציין לגרץ במהדורה האנגלית, אך במהדורה העברית שלפניי גרץ מציין מקור, ומעבר לכך הוא מבטל לגמרי "דברי הגדה" אלו. 

אז יש לנו עדויות רבות על יהודים באשכנז בראשית ימה"ב, בעיקר בכתבים נוצריים וקצת בממצאים חומריים, אבל יהודים באשכנז זה עוד לא 'יהדות אשכנז' כאמור. לגבי ייסוד הקהילה הידועה לנו מביא פרישמן את האגדה הידועה לפיה "המלך קרלא" הביא מהעיר לוקא שבלומברדיאה את רבינו משה ב"ר קלונימוס הזקן עם אנשים חשובים נוספים והושיבם במגנצא. החוקרים תוהים מיהו אותו "המלך קרלא" ומציעים חמש אפשרויות שונות, החל מסוף המאה השמינית ועד לשנת 982, כלומר טווח אפשרי של כמאתיים שנה. פרישמן מביע הסכמה עם דעתו של גרוסמן שהמלך המדובר הוא קונראד הראשון, והשנה היא 917. זהו תאריך שתואם את המסופר באגדה, ובאשר לשם המלך, מאות שנים אחרי מות קרל הגדול נהגו לייחס לו מעשים שונים גם אם נעשו בידי אחרים. המאמר של גרוסמן בנושא מופיע בתוך קובץ מאמרים 'הגירה והתיישבות בישראל ובעמים' (תשמ"ב).

כאמור, פרישמן אינו דוקטור. הסיפור שלו מעניין. הוא נולד בוורשה בשנת 1933. לאחר גלגולים רבים עלה ארצה וכיהן כמורה להיסטוריה בתיכון במשך עשרות שנים, שבמהלכן גם למד היסטוריה באוניברסיטה, ולקראת גיל הפנסיה פנה לכתיבת דוקטורט בהנחיית פרופ' מתתיהו מינץ. אך במהלך הכתיבה העסק התחיל לייבש אותו. הוא החליט ללכת אחר הלב, ועם היציאה לפנסיה הוא פנה סופית לעיסוק באשכנזים הראשונים, גם על רקע ביקורים שלו ורעייתו בערים הקדומות של אשכנז, ולאחר עשר שנות עבודה זכה לראות את פרי עמלו מודפס. הספר מצטיין בכתיבה רהוטה וצחה. אני ממליץ על קריאת הספר לכל מי שמתעניין בהיסטוריה של יהודי אשכנז.

*

אני מקדיש פסקה לנושא שמטריד אותי רבות, ואדגימו בספר של פרישמן. הספר יצא לאור בהוצאת ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות, שתחת הוצאת הקיבוץ המאוחד. הוצאה מכובדת מאוד, אולי מההוצאות הגדולות ביותר במדעי היהדות, ועם זאת נראה שהיא שמה לה למטרה להנגיש את הספרים לעם. ייתכן שהיא מפעילה פחות שיפוטיות בתהליך קבלת הספרים והוצאתם, ולכן גם פרישמן שאינו ד"ר יכול להוציא בה את ספרו. עם זאת, אליה וקוץ בה. אולי מטעמי הנגשה, בספרים רבים מאוד בסדרה זו הועברו הערות השוליים לסוף הספר. ככל ששאלתי וביררתי לא הצלחתי להשתכנע בתועלת שבאיוולת הזו. אתה אוחז בעמוד מסוים בספר, לא כתוב בכותרת מהו מספר הפרק, אבל אתה צריך לחפש את מספר הפרק, לדפדף בהערות השוליים שם לחפש את ההערות לפרק זה, ואז להגיע להערה שבה לפעמים יש רק הפניה לקיצור ביבליוגרפי שפירוטו המלא בסוף הספר. ארוך מדיי. תוסיפו את העובדה שרוב הספרים בסדרה הם בכריכה רכה, עוד סרבול לדפדוף, אם כי את ה"יצר הרע" הקמצני הזה עוד ניתן להבין. אמר לי פעם פרופסור ידוע שהוא התווכח רבות עם הוצאה לאור (אחרת) על נקודה זו, אך שם התעקשו להעביר את הערות השוליים לסוף, לבל ייראה "אקדמי מדי" שירתיע קוראים. הלוואי יבוא סוף למנהג הקלוקל הזה.