דוד רוזנטל | אסופת מאמרים בחקר התלמוד

דוד רוזנטל | אסופת מאמרים בחקר התלמוד המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל בשיתוף מאגנס; ירושלים תשפ"ד קול דקיק של בכי נשמע ממקור לא ידוע, אולי מקצה הכיתה ואולי מעבר לקיר. היה זה במהלך שיעור בתורה שמסרה נחמה ליבוביץ בפני תלמידות צעירות. "וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק... וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי", קראה נחמה בקולה המדוד. על רקע הדממה ששררה בכיתה, הבכי נשמע ברמה. נחמה ניגשה לדלת הברזל, פערה אותה לרווחה, וראתה לתדהמתה נער מתייפח. היה זה דוד, בנו של המנהל, שאהב להאזין לשיעורים גם כשהדבר נאסר עליו. נחמה רכנה אל הנער, ליטפה את ראשו ודמעות נצצו גם בעיניה: בכיו של הנער המתרגש מסיפור יוסף ואחיו היה אחת המחמאות הגדולות שקיבלה אי־פעם לכישרון ההוראה שלה, ומאז נקשרה נפשה בנפשו של דוד, כפי שמתארת חיותה דויטש בביוגרפיה "נחמה" (ידיעות ספרים, 2008). ההתרגשות והתשוקה של הנער דוד רוזנטל המשיכו ללוות אותו כל חייו. זכיתי ללמוד מפיו של פרופ' רוזנטל זמן לא רב, אבל בקורס שלו "עיונים בנוסח התלמוד" טעמתי לראשונה את טעמו של המחקר הפילולוגי של התלמוד, באופן יסודי ובהיר. פרו...