יעל חָבֵר | מה שחייבים לשכוח: יידיש ביישוב החדש
יעל חָבֵר | מה שחייבים לשכוח: יידיש ביישוב החדש יד בן צבי; ירושלים חש"ד (תשס"ה?) מחקרים רבים הוקדשו למלחמת השפות ולהשלטת העברית במרחב הציבורי ביישוב המתחדש בארץ ישראל בעשורים הראשונים של המאה הקודמת, כמה מהם יוחדו בעיקר לדחיקתה של שפת היידיש. ממגוון מקורות עולה נרטיב לפיו היידיש נעלמה במהירות מהמרחב והחלוצים השילו כביכול את עורם הגלותי והיו לאנשים "חדשים". ברם יעל חבר מבקשת לפקפק על נרטיב זה ולהראות כי היידיש המשיכה עוד לנכוח במרחב הציבורי, הן בפי מנהיגים ואנשים מן השורה הן בספרות ובשירה המודרנית. בשלבים הראשונים של התפתחות העברית המודרנית הייתה היידיש בעלת מסורת ספרותית מבוססת למדי ובעלת יכולת הבעה עשירה יותר משל העברית. היא מיזגה בתוכה רכיבים מארבע קבוצות לשוניות שונות – עברית, גרמנית, שפות סלאביות ו'לעז' שמקורו בלטינית – ובכך הייתה מעין 'שפת היתוך' כהגדרתו של מקס ויינרייך. היידיש, לדבריה, לא הייתה מחויבת למטען האידאולוגי הכבד שנכרך בעברית ביישוב החדש, וכך הייתה שמרנית פחות וחופשית יותר מאחותה העברית. במסגרת הנרטיב השולט נעשה גם ניכוס ש...