מירב סויסה | התלמוד בקריאה פנימית: דרך פרשנית לחשיפת הרעיונות המעצבים את הסוגיות
מירב
סויסה | התלמוד בקריאה פנימית: דרך פרשנית לחשיפת הרעיונות המעצבים את הסוגיות
מתן
ומגיד; ירושלים תשפ"ה
בתוך
חבילת ספרים שקיבלתי לאחרונה משך את תשומת לבי ספרה המעניין של מירב סויסה. בדרך
כלל הליטוואק היבש שבתוכי נמשך להיבטים היסטוריים, פילולוגיים ואולי קצת למדניים
של התלמוד. קריאות ספרותיות או רעיוניות־הגותיות פחות מדברות אליי. למרות זאת
ניסיתי, וזה בהחלט היה מאתגר אבל גם מעניין.
כמה
מילים על החלק המבואי. המחברת מבקשת להראות לפי המקורות כי המשנה איננה ספר הלכה
למעשה אלא משנה רעיונית, ולכן מגנה התלמוד את אלו המורים הלכה מתוך משנתם משום
שאין למדין הלכה מן המשנה. כפי שאני רואה את המקורות, הכוונה היא שאין ללמוד הלכה
מן המשנה ללא הבנת טעמי ההלכה, אבל מגמתה של המשנה היא בוודאי פסיקת הלכה. כך גם
באשר לדבריה שהתלמוד דן במקרי קצה כדי לדון בעקרונות, הכוונה לעקרונות הלכתיים ולא
רעיוניים דווקא. עם זאת, דומה שהבחירה ללמוד את הסוגיות בדרך של חילוץ רעיונות
מתוכן היא לגיטימית גם בלי להוכיח אותה בלוגיקה למדנית.
בשבע
הסוגיות הנידונות בספר פורסת המחברת שבעה מהלכים מרהיבים העומדים בבסיס עריכת
הסוגיה ותהליך התקדמותה. כך למשל מראה המחברת כיצד סוגיית הפתיחה של מסכת תענית
מקדמת תפיסה רעיונית מחודשת. בעוד האדם נוטה לראות בגשם מענה לצורך של חיים
ופרנסה, התלמוד מקדם תפיסה שרואה בגשם ביטוי לכוחו וגבורתו של האל. תהליך זה מתחזק
גם לאורך הסוגיות ההלכתיות במסכת תענית. כך גם בסוגיות הנוספות של מסכת ברכות,
בשאלת משמעות ברכות הנהנין; במהותם של ימי הפורים, כימי משתה ושמחה או צומות
ותפילה; במהותו של חול המועד, בין טרחה להרווחה; באופי האחריות הנדרשת בחיובי
הנזיקין שבמסכת בבא קמא ועוד. המהלכים נבנים בספר בדרך של שאלות פרשניות, וגם באלו
ניתן למצוא פרשנויות נוספות, אך המחברת בחרה באפשרות הרעיונית כדי ליישב כמה שיותר
שאלות בעזרת רעיון מרכזי. את עיקרי השיטה של סויסה אפשר לראות בעבודות התזה
והדוקטורט של המחברת הזמינות באתר 'אסיף'. כמובן שאין לראות בכך תחליף לספר, לא רק
בשל המבוא המרתק שבראשו, אלא גם בשל העיבוד וההידוק שעברו המהלכים במעבר לספר.
כדאי לנסות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה