ספרים וכתבי יד: סקירות ואנקדוטות

  איל רגב | יהודים אחרים: ישו והנוצרים הראשונים במבט פנים־יהודי ידיעות ספרים; 2025   לפני מספר חודשים סקרתי את ספרו של סרג' רוזר, 'כתבי הברית החדשה כספרות יהודית'. רוזר הצטרף לשורת חוקרים, ביניהם קלוזנר ופלוסר, הבוחנת את ישו ואת כתבי הברית החדשה כחלק בלתי נפרד מיהדות שלהי הבית השני. ספרו החדש של רגב מצטרף למגמה זו. אך בעוד ספרו של רוזר הוא מחקרי ודורש עיון והעמקה, ספרו של רגב מתומצת ומונגש לקהל הרחב. רגב בוחן את לידתה של הנצרות כתופעה בלתי נפרדת מיהדות בית שני, ולצד זאת מבקש להצביע על המאפיינים הייחודיים שהפכו את ישו ותלמידיו ל"יהודים אחרים". בדרכו הוא סוקר את מהפכותיו של ישו בתחומים שונים, בפנייה אל החלשים, בתפיסת ההלכה, ביחס לתורה או למקדש ועוד. לצד זאת הוא מבקש לתת מענה לשאלות ההיסטוריות הכרוכות במעמדו של ישו מול החכמים, הכוהנים, הצדוקים, הגויים וקבוצות נוספות, וגם לשאלת צליבתו והרדיפות נגדו ונגד תלמידיו. בעובדה שהספר נועד לקהל הרחב אין כדי להמעיט מהבסיס האקדמי שעליו נשען הספר. להפך, רגב הוא היסטוריון דגול, שכבר חיבר כמה ספרים ומאמרים חשובים העוסקים בתק...

  בועז הוטרר וצוריאל חלמיש | פרשת גיורי וינה: התהוותה של מחלוקת מכון הר ברכה; ישראל תשפ"ד   הספר שלפנינו מתאר את פרשיית 'גיורי וינה' הסוערת שהתרחשה בשלהי שנות השישים, כחלק ממערך גיורים גדול שהתפרס על פני כמה מדינות לקראת עלייתם ארצה של יהודים רבים ממדינות סובייטיות. לא מעט אנשים מתוך אותם יהודים היו נשואים בנישואי תערובת לבני זוג שאינם יהודים, ולחלקם היו ילדים שאינם יהודים על פי ההלכה. ראשי מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית חששו מאוד מעלייתם של נוכרים ארצה, אך ידיהם של בתי הדין בארץ היו עמוסות למדי, ובנוסף החזיקו רבנים רבים בעמדה נוקשה בעניין גיורם של עולים אלו. לאור זאת החליטו ראשי מחלקת העלייה להקים מערך גיורים כבר במחנות המעבר. אחד המחנות הוקם בסמוך לעיר וינה, ובו הוקם מערך גיורים בידי רבנים שמונו לתפקיד זה מטעם מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית. על סמך שמועות שונות על הנהגתו הליברלית של הרב הראשי של וינה, הרב ד"ר עקיבא אייזנברג, הסתייג הרב אונטרמן מאישור הגיורים שלו. בעקבות זאת החליטו הרב מרדכי קירשבלום והרב שמאי גינזבורג, אנשי הסוכנות, על הקמת בית דין שיפעל תחת חסות ...

  תהלה דרמון מלכה | נעדרים: חיפוש קרובים אחרי השואה יד ושם ומרכז שזר; ירושלים תשפ"ה   "התוכנית ששודרה מדי יום ביומו יצרה חוויית שואה נוכחת ומרכזית בתוך הבתים עצמם. [...] הפינה ברדיו גררה תגובות רבות, ונהייתה עד מהרה המייצגת המרכזית של המדור לחיפוש קרובים במרחב הציבורי. [...] רבים מבני התקופה הנידונה מספרים כי חוויית ההאזנה למדור הייתה בעלת משמעות ובלתי נשכחת עבורם. שידורו של המדור לחיפוש קרובים בשעות שהילדים שָבו ממוסדות החינוך הביא לכך שמעגל המאזינים גדל, והפך מקהל המאזינים הטבעי שהדברים נוגעים לו אישית לקהל מאזינים רחב שספג לקרבו את חוויית ההאזנה למדור גם בלי כוונה מיוחדת. למעשה הילדים נשאבו ישירות אל תוך עוצמת החוויה של ההאזנה הדרוכה של ההורים בחיפושם אחר כל שביב מידע על קרוביהם. בבתים רבים היה אסור להוציא הגה במהלך השידור. הדממה הייתה מוחלטת. רגע מקודש כמעט. זאת ועוד, שידור פינת הרדיו דווקא בשעות הצהריים הביא לשבירת הדיכוטומיה ששררה בבתים רבים של ניצולי שואה ואף של בני הארץ בין העבר להווה, ולפיה לא מדברים על מה שאירע באירופה, והשואה אינה מעניינם של הילדים שנולדו אחריה. הה...