ספרים וכתבי יד: סקירות ואנקדוטות

  אבריאל בר־לבב ומשה אידל | שער לקבלה: נתיבות למיסטיקה יהודית | כרכים א–ד למדא – האוניברסיטה הפתוחה; רעננה תשפ"ב–תשפ"ד   סדרת 'שער לקבלה' נועדה לפתוח פתח לעולם המסתורי של תורת הקבלה. מטרתה הבסיסית היא היכרות עם לידתה של הקבלה מתוך הקשר היסטורי ותרבותי רחב, אך בראש ובראשונה מתוך הקשר יהודי הנטוע עמוק במקורות היהדות הקדומים. הכרך הראשון, הנושא את הכותר 'שורשים', פורס מבוא רחב על המונחים הבסיסיים והכלליים של הקבלה, ומעניק היכרות ראשונית עם זרמי המחקר מאז החלה הקבלה להיחקר כתחום מדעי. חלקו השני של הכרך הזה מראה את הרקע המקראי של עולם הקבלה, והוא נכתב בשיתוף עם פרופ' ישראל קנוהל. הכרך השני, 'ניצנים', עוסק ביסודות המיסטיים מאז המקרא ועד לראשית הקבלה ה"רשמית". החל בפילון, ספרות חז"ל, ספרות ההיכלות והמרכבה, וכלה בזרמים מיסטיים מובחנים כמו הצופיות היהודית בארצות האסלאם וחסידות אשכנז. כרך זה נכתב אף הוא בשיתוף מומחים בתחומם, כמו אדם אפטרמן, שרגא בר־און ונעמה בן־שחר. הכרך השלישי, 'פריחה', פונה לעולם הקבלה בהתהוותו כתחום ידע מו...

  אלדד ברין | דירה בבירה: אִכלוס ושיכון בירושלים הישראלית 1948–1967 יד בן־צבי; ירושלים תשפ"ה   אלדד ברין הוא מורה דרך ומדריך סיורים ברחבי ירושלים. בכובעו השני הוא עמית מחקר באוניברסיטת חיפה. את עבודת הדוקטור שלו, שכעת זכתה להיכלל בספרו החדש, הקדיש לאכלוסה מחדש של ירושלים לאחר מלחמת העצמאות, לאחר שנות הזנחה ועוני קשות. בסיומה של המלחמה מצאה את עצמה ירושלים פצועה, מדולדלת וגם חצויה בין יהודים לערבים. מדינת ישראל נדרשה לאכלס מחדש את העיר תוך עמידה במספר אתגרים: איומים ביטחוניים בעיקר בסביבת השכנות הלא־יהודיות והכפרים הנטושים; הקמת מחנות לעולים והתמודדות עם האתגרים שהביאו עמהם; שימת לב לגיוון המיוחד שבין חילונים ודתיים, עניים ובני המעמד הבינוני וכן קבוצות ועדות שונות. את הספר חילק המחבר לכמה פרקים מרכזיים. ראשית, מבוא כללי הסוקר את אתגרי היסוד שייחדו את העיר ירושלים, את מצבה לאחר המלחמה ואת יחסי הגומלין בין הגורמים השונים סביב פיתוח העיר. הפרק הבא עוסק בסוגיות ביטחוניות, דמוגרפיות וחברתיות. הפרקים הבאים מוקדשים לאכלוס השכונות שננטשו במהלך מלחמת העצמאות ולאכלוס הכפרים הערביים הנטוש...

שולחנות ערוכים: אכילה, גבולות חברתיים ומעברים בין־תרבותיים | בעריכת ז' וייס, נ' וסרמן, י' פורסטנברג וד' קפלן מנדל סכוליון ומאגנס; ירושלים תשפ"ה   לפנינו קובץ מאמרים המוקדש לאכילה משותפת ולמשמעויות החברתיות והפוליטיות שלה. המונח קומנסאליות ( commensality ) מציין את הפעילות הזאת ובוחן לא רק את המזון, אלא את הפעולה האנושית של אכילתו ביחד ואת ההעדפות עם מי לאכול או עם מי לא לאכול. המאמרים בקובץ פרוסים על פני מגוון תקופות, החל במזרח הקדום ובעת העתיקה, ועד לסיורי אוכל בני זמננו. ארבעת שערי הספר מחולקים לנושאים כלליים ללא הבחנה כרונולוגית: האכילה המשותפת כמסמנת גבולות קהילה וחיבורים חברתיים; כללי עיצוב של סעודות כמסמנים ערכים וסדרים חברתיים; בחינת מרחבים ציבוריים שבהם מתקיימת אי־בהירות מובנית בנוגע לטיב האכילה, ומתוך כך גם בנוגע למעמדם ולדימויים העצמי של המשתתפים; הקומנסאליות במצבי משבר, למשל צומות, נדרי אכילה עם בני זוג ועוד. אספר כי ברמה האישית אני מתקשה עם הגדרות סוציולוגיות ומתודות של מדעי החברה, ומשום כך מצאתי עניין רק במאמרים בודדים. אשתף בכמה פירורים מהשולחן...

  הרב אליעזר מלמד | פניני הלכה: אמונה ומצוותיה (ב' חלקים) מכון הר ברכה; ישראל תשפ"ה   סדרת פניני הלכה של הרב מלמד היא אחת מסדרות ספרי ההלכה המשפיעות ביותר בדורנו. הסדרה החלה את דרכה לפני למעלה משלושים שנה, ובמסגרתה ראו אור כבר למעלה מעשרים כרכים. שני הכרכים שלפנינו בולטים בחריגותם משאר כרכי הסדרה, בכך שעיסוקם בענייני אמונות ודעות. בשאלה האם אפשר לקבוע הלכה בעניינים אלו הדעות קוטביות. יש שרואים בהלכות אלו חלק בלתי נפרד מהקורפוס ההלכתי היהודי; כשם שאפשר לצוות על אדם לשמור שבת, כך אפשר לצוותו במה להאמין. בצד השני יש קולות הטוענים שרבדים רבים בשאלת האמונה כרוכים בידע עובדתי או פילוסופי, ולא ניתן לצוות על האדם להאמין במשהו שהשכל אינו יכול לקבלו. אקדים כי למרות העובדה שאני נעזר מפעם לפעם בספריו ההלכתיים של הרב מלמד, איני איש הלכה, ולכן לא אתייחס לטיבו ההלכתי של הספר. הרב מלמד אינו יורד לעומקם של דיונים פילוסופיים מסתעפים, אלא בעיקר מלקט את הדעות המקובלות בספרות התורנית (וכמעט שלא הפילוסופית). למשל בשאלת ההוכחות הלוגיות לקיומו של האל, הוא מציין בקצרה את שלושת הטיעונים העיקריי...

  דוד מטר | חכמים, נשיאים ורומאים בארץ ישראל: היסטוריה פוליטית של תקופת התלמוד הירושלמי ידיעות ספרים; 2025   היחסים הסבוכים שבין המערכת הפוליטית לבין מוסד החכמים בבית המדרש, או בלשוננו 'יחסי דת ומדינה', הם עתיקי יומין. במאות השלישית והרביעית לספירה, זמן שלטון האימפריה הרומית־ביזנטית בארץ ישראל, התנהל מאבק לא קל על הנהגת היהדות. מצד אחד עמדה שושלת הנשיאים לבית רבי יהודה הנשיא, ומן הצד השני עמדו חכמי בתי המדרש בציפורי, בטבריה, בקיסריה ובלוד. הספר שלפנינו מנתח לעומק מגוון רחב של טקסטים מהמקורות התלמודיים הארץ־ישראליים, ובכך מבקש להקים לתחייה את ההיסטוריה הפוליטית־חברתית של אמוראי ארץ ישראל, אשר הייתה כרוכה במאבקים לא קלים על הסמכות הגבוהה, על ניהול מערכת המשפט, על קביעת הלוח, על השליטה בקופה הציבורית ועוד . כידוע, החומר התלמודי מתעתע ולא קל לדלות ממנו נתונים ברורים. נדגים זאת באחד המוקדים בחשובים בספר – הכרונולוגיה של שושלת בית רבי. אנו מוצאים חכמים מארבעת הדורות הראשונים של אמוראי ארץ ישראל הבאים במגע עם מנהיג המכונה 'יודה (יודן) נשייא (נשיאה)'. קשה להסיק מאזכורי...

  איל רגב | יהודים אחרים: ישו והנוצרים הראשונים במבט פנים־יהודי ידיעות ספרים; 2025   לפני מספר חודשים סקרתי את ספרו של סרג' רוזר, 'כתבי הברית החדשה כספרות יהודית'. רוזר הצטרף לשורת חוקרים, ביניהם קלוזנר ופלוסר, הבוחנת את ישו ואת כתבי הברית החדשה כחלק בלתי נפרד מיהדות שלהי הבית השני. ספרו החדש של רגב מצטרף למגמה זו. אך בעוד ספרו של רוזר הוא מחקרי ודורש עיון והעמקה, ספרו של רגב מתומצת ומונגש לקהל הרחב. רגב בוחן את לידתה של הנצרות כתופעה בלתי נפרדת מיהדות בית שני, ולצד זאת מבקש להצביע על המאפיינים הייחודיים שהפכו את ישו ותלמידיו ל"יהודים אחרים". בדרכו הוא סוקר את מהפכותיו של ישו בתחומים שונים, בפנייה אל החלשים, בתפיסת ההלכה, ביחס לתורה או למקדש ועוד. לצד זאת הוא מבקש לתת מענה לשאלות ההיסטוריות הכרוכות במעמדו של ישו מול החכמים, הכוהנים, הצדוקים, הגויים וקבוצות נוספות, וגם לשאלת צליבתו והרדיפות נגדו ונגד תלמידיו. בעובדה שהספר נועד לקהל הרחב אין כדי להמעיט מהבסיס האקדמי שעליו נשען הספר. להפך, רגב הוא היסטוריון דגול, שכבר חיבר כמה ספרים ומאמרים חשובים העוסקים בתק...

  בועז הוטרר וצוריאל חלמיש | פרשת גיורי וינה: התהוותה של מחלוקת מכון הר ברכה; ישראל תשפ"ד   הספר שלפנינו מתאר את פרשיית 'גיורי וינה' הסוערת שהתרחשה בשלהי שנות השישים, כחלק ממערך גיורים גדול שהתפרס על פני כמה מדינות לקראת עלייתם ארצה של יהודים רבים ממדינות סובייטיות. לא מעט אנשים מתוך אותם יהודים היו נשואים בנישואי תערובת לבני זוג שאינם יהודים, ולחלקם היו ילדים שאינם יהודים על פי ההלכה. ראשי מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית חששו מאוד מעלייתם של נוכרים ארצה, אך ידיהם של בתי הדין בארץ היו עמוסות למדי, ובנוסף החזיקו רבנים רבים בעמדה נוקשה בעניין גיורם של עולים אלו. לאור זאת החליטו ראשי מחלקת העלייה להקים מערך גיורים כבר במחנות המעבר. אחד המחנות הוקם בסמוך לעיר וינה, ובו הוקם מערך גיורים בידי רבנים שמונו לתפקיד זה מטעם מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית. על סמך שמועות שונות על הנהגתו הליברלית של הרב הראשי של וינה, הרב ד"ר עקיבא אייזנברג, הסתייג הרב אונטרמן מאישור הגיורים שלו. בעקבות זאת החליטו הרב מרדכי קירשבלום והרב שמאי גינזבורג, אנשי הסוכנות, על הקמת בית דין שיפעל תחת חסות ...

  תהלה דרמון מלכה | נעדרים: חיפוש קרובים אחרי השואה יד ושם ומרכז שזר; ירושלים תשפ"ה   "התוכנית ששודרה מדי יום ביומו יצרה חוויית שואה נוכחת ומרכזית בתוך הבתים עצמם. [...] הפינה ברדיו גררה תגובות רבות, ונהייתה עד מהרה המייצגת המרכזית של המדור לחיפוש קרובים במרחב הציבורי. [...] רבים מבני התקופה הנידונה מספרים כי חוויית ההאזנה למדור הייתה בעלת משמעות ובלתי נשכחת עבורם. שידורו של המדור לחיפוש קרובים בשעות שהילדים שָבו ממוסדות החינוך הביא לכך שמעגל המאזינים גדל, והפך מקהל המאזינים הטבעי שהדברים נוגעים לו אישית לקהל מאזינים רחב שספג לקרבו את חוויית ההאזנה למדור גם בלי כוונה מיוחדת. למעשה הילדים נשאבו ישירות אל תוך עוצמת החוויה של ההאזנה הדרוכה של ההורים בחיפושם אחר כל שביב מידע על קרוביהם. בבתים רבים היה אסור להוציא הגה במהלך השידור. הדממה הייתה מוחלטת. רגע מקודש כמעט. זאת ועוד, שידור פינת הרדיו דווקא בשעות הצהריים הביא לשבירת הדיכוטומיה ששררה בבתים רבים של ניצולי שואה ואף של בני הארץ בין העבר להווה, ולפיה לא מדברים על מה שאירע באירופה, והשואה אינה מעניינם של הילדים שנולדו אחריה. הה...