ספרים וכתבי יד: סקירות ואנקדוטות

  שלמה הכט | עתידין להתחדש: עולם ההלכה במבט אל העתיד ידיעות ספרים; 2025 "מעשה שיהיה כך יהיה: לקראת חג שבועות תשצ"ח אני מכין מנה לסעודה, כהרגלי. המנה העיקרית היא תבשיל בשר. כשהזמנתי מהחנות דאגתי לבקש שהבשר יכיל בדיוק 12 אחוז שומן, והנתחים יגיעו במרקם דומה לבשר כתף. בחרתי גם את המראה החיצוני של הנתח מתוך כמה אפשרויות ויצאתי מרוצה מאוד. במקביל, הכנתי פסטה ברוטב שמנת לסעודת ליל שבועות. אלא שבמהלך ההכנות לא נזהרתי, וכוס של שמנת טפטפה אל תוך הסיר שבו התבשל הבשר. מה עושים? מיהרתי ליצור קשר עם הרב. במהלך הדיון ציינתי באוזניו שכמובן הבשר הוא בשר מתורבת, והשמנת גם היא מיוצרת במפעל. כמובן, חלב וגבינות, וקל וחומר בשר למאכל כבר מזמן אינם מגיעים מפרה אמיתית. שאלתי לרב היא: האם עלי לחשוש עדיין למראית עין, או שכבר כולם יודעים שכל התוצרת מסוג חלב ובשר לא התקרבה לשום בעל חיים מעולם?" שאלה זו היא רק אחת ממגוון שאלות מעניינות שעומדות לצוץ בעולמנו הדתי בשנים הקרובות. אנחנו עומדים בפני מהפכות טכנולוגיות ברפואה, בביולוגיה, ברובוטיקה, ומעל הכול מרחפת הבינה המלאכותית שכבר מתקדמת בצעדי ענק. בספר ...

  יהודה גודמן | גלות הכלים השבורים: חרדים בצל השיגעון אוניברסיטה חיפה וידיעות ספרים; 2013 באחד מבתי הכנסת שאותם אני מכבד בנוכחותי לפרקים נכנס מדי שבת בחור פגוע נפש. כאשר רואה אותו מרחוק רב בית הכנסת, חרדי בן עדות המזרח, הוא מיד רץ לקראתו. הוא תופס את ידיו של הבחור, מניח אותן על ראשו ומבקש ממנו ברכה. "הוא רואה דברים, הוא נשמה גבוהה," הוא אומר לאביו של הבחור ברצינות תהומית. המחזה הזה עורר בי בתחילה תחושות משונות, אך בהמשך חשבתי לעצמי שהאמונות הללו נועדו לשם הענקת משמעות לסבל ובסך הכול הן מהוות דרך התמודדות אנושית. איך מתמודדים אנשים מאמינים עם הפרעות נפשיות? ובאופן ספציפי, איך מתייחסת החברה החרדית לפגועי נפש? כאשר ראיתי את ספרו של גודמן, סברתי למצוא בו תשובות לשאלות אלו, אך מצאתי בו דווקא דברים אחרים. כידוע לכם אני לא איש של סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, וגם הספר הזה די ישן במונחים של שדה המחקר שלו. אבל בלא מעט מהספרים שאני קורא, אני חוטא למטרת המחבר, וכמו ילד שרק "עובר על התמונות" אני בוחר לעצמי את הפונקציה שלשמה אני קורא. ובכן, במהלך הקריאה מצאתי את עצמי קשוב יותר לסיפו...

  אוריאל סימון | דיוקן של פרשן: ר' אברהם אבן עזרא בר־אילן; רמת גן תשפ"א   "על חיי המעשה של ר' אברהם אבן עזרא שרדו ידיעות מעטות מאוד, ועל כן אי אפשר לכתוב ביוגרפיה שלו. לעומת זאת, יש בכתביו שהגיעו לידינו מידע רב על חיי הרוח שלו, המאפשר להרכיב דיוקן אינטלקטואלי." את השורות הללו קבע המחבר בגב הספר, ובנוסח דומה בהקדמתו. בהתאם לכך אין לפתח מהספר ציפיות הראויות לספר ביוגרפי. הספר מורכב מתשעה פרקים, שחמישה מהם פורסמו קודם לכן כמאמרים בפני עצמם (וכדרכם של כמה מספריו הקודמים של המחבר). ועדיין, ציפיתי לקבל לפחות פרק ביוגרפי אחד, או למצער מבוא מסכם ומסודר של קורות חייו של ראב"ע כפי שידוע לנו לאחר מחקריו החשובים של המחבר ושל עמיתיו. בפועל, פרקי הספר מכילים רק עיונים נקודתיים בכמה מן הפרשיות המחקריות בביוגרפיה של ראב"ע ובמשנתו, וכפי שאתאר. ארבעת הפרקים שמרכיבים את השער הביוגרפי עוסקים בדמותו הכללית של ראב"ע כאיש אשכולות וכמממש את האידיאל ההשכלתי של תור הזהב בספרד; באי הצטרפותו של ראב"ע לר' יהודה הלוי במסעו לארץ ישראל; בגורמי עזיבתו של ראב"...

חוט של חן: שי לחוה טורניאנסקי | בעריכת י' ברטל, ג' חזן־רוקם, א' טים, ק' רוזנצווייג, ע' רפפורט־אלברט, ו' שיפריס מרכז שזר והמרכז לחקר תולדות יהודי פולין ותרבותם; ירושלים תשע"ג   פרופ' חוה טורניאנסקי היא מגדולי חוקרי היידיש בדורנו אם לא הגדולה שבהם. היא מוכרת לרבים בעיקר בזכות מהדורתה לספר הזיכרונות של גליקל מהמלין, מהדורה איכותית שאני נזקק לה לעתים קרובות, הן לשם ידע היסטורי הן לעיון ולמחקר מילים ביידיש ותרגומן. המאסף שלפנינו מכיל מאמרים מובחרים ומשובחים, כיאה לכבודה, ולהלן אסקור כמה מהם. אציין רק כי הספר שלפנינו הוא כרך אחד מתוך שניים. הכרך השני, חוט של חסד, מכיל מאמרים ביידיש, באנגלית ובגרמנית, ולא אתייחס אליו בסקירה זו. לצד הוויכוח במחקר אודות הגדרת הבעש"ט כ'מייסד החסידות', ברי כי ה'חצר' החסידית, כמוקד עלייה לרגל ומפגש עם הצדיק החסידי, הופיעה מאוחר יותר. עמנואל אטקס מבקש לבחון את התפקיד שמילאה החצר החסידית בתהליך התפשטותה של החסידות, והוא מתמקד בשתי חצרות חסידיות –של המגיד ממזריטש ושל תלמידו ר' חיים חייקל מאמדור. לדבריו...

אברהם סתיו | צמחונות יהודית ידיעות ספרים; 2022   נושא הצמחונות תופס בשיח הדתי מקום הולך וגובר. על הצמחונות ביהדות נכתבו כבר מספר חיבורים ולא מעט מאמרים, הידוע שבהם הוא חזון הצמחונות של הראי"ה קוק. ספרו של הרב אברהם סתיו מבקש להקיף לעומק ולרוחב את סוגיית הצמחונות בראי המחשבה היהודית וספרות ההלכה. הספר כתוב בצורה רהוטה ויפה והוא מומלץ בהחלט לכל מי שמבקש להכיר את הנושא. לאחר ההקדמה האישית, מגיע הפרק הראשון העוסק ביחס העקרוני לאכילת בשר. בתורה ניתן פעמיים היתר לאכול בשר: ההיתר הראשון הוא לבני נח לאחר המבול, וההיתר השני הוא לבני ישראל לקראת כניסתם לארץ. הצורך בהיתר עשוי ללמד על ההנחה שקדמה לו שאולי נושאת בחובה מגמה מפתיעה. המשך הספר פונה לשאלת מעמדם של בעלי החיים ביהדות, היחס הנפשי לשחיטה ולאכילת בשר, אכילת בשר מול צמחונות, משמעותם של הקורבנות ועוד. כל אלו נכללים בשער המחשבה. חלקו השני של הספר – 'שער ההלכה' – יורד לשאלות פרקטיות שכרוכות בצמחונות, כמו למשל בהלכות נדרים, הלכות שבת ויום טוב, היתר קטניות בפסח לצמחונים, מצוות ומנהגים הכוללים שימוש בבעלי חיים, ומעט מבט קדימה אל...

  יונתן מאיר | נפתולי סוד: שלוש הרצאות על ר' יהודה ליב אשלג והקבלה במאה העשרים שוקן; ירושלים תשפ"ד   הזיכרון הראשון שלי מספר הזוהר הוא מבית הכנסת השכונתי. על המדף לידי ניצב סט שחור ומאובק. אז עוד לא הכרתי את האפשרות להביא ספרים לבית הכנסת (ולכתוב עליהם סקירות), אז כשהשעמום עלה על גדותיו הוצאתי את אחד הכרכים והתחלתי לדפדף. המבנה היפה של העמוד, הטיפול המקצועי בנוסח והפירוש המושקע הרשימו אותי מאוד. לימים למדתי קצת יותר על דמותו המעניינת של ר' יהודה לייב אשלג בעל ה'סולם'. יש משהו מורכב באישיותו של הרב אשלג. הוא התחיל את דרכו בוורשה הפולנית, בצל אדמו"רים חסידים, ובראשית שנות העשרים של המאה הקודמת עלה לארץ ישראל. הוא חי בתודעת שליחות עמוקה והיה בעל חזון רחב מאוד. הוא ראה משמעות דתית ולאומית עמוקה בהפצת תורת הקבלה לכל העם, ועם זאת ביקש לעשות זאת בצורה טהורה מאוד ומתוך קיומן של דרישות דתיות גבוהות. מאידך, בין תלמידיו וממשיכי דרכו ניתן למצוא את הדמויות הצבעוניות   והשנויות ביותר במחלוקת   בעולם הקבלה הפופולרית. הספרון הקטן של יונתן מאיר נפל לידי בדרך מקרית, ו...

אילה שקלאר | ולוּ רַק הֵד: מחלקת החרדים בקרן הקיימת לישראל 1926–1945 בר־אילן; רמת גן תשפ"ה "הקופסה הכחולה היתה תלויה בבתי מאות־אלפי יהודים, בבתי ספר, בבתי־כנסת, בבתי־ציבור ובבתי־עסק. קרן קיימת איפשרה לכל יהודי, בכל מקום שישב שם, מבגדד וקהיר ועד קזבלנקה, ורשה, בודפשט, לונדון, ניו־יורק או בואנוס־איירוס, מבוגר כילד, להיות שותף למפעל הציוני ונתנה לו הרגשה כי הוא עושה בממש למען בניין הארץ [...] הילד והמבוגר, ששילשלו את פרוטותיהם בחריץ הקופסה־הכחולה, חשו שגם אם רחוקים הם אלפי קילומטרים מהארץ, הריהם שותפים לנעשה בה. פעילות זו עודדה את התודעה הציונית והביאה לעלייתם של רבבות ולהתערותם בין בוני הארץ. קרן קיימת היתה הביטוי הגדול בעולם היהודי לקשר ולגעגועים לארץ־ישראל" (שלמה שבא; מצוטט בספר שלפנינו בעמ' 18). הקופה הכחולה הייתה רק אחת מאמצעים רבים שנקטה המחלקה לתעמולה של הקק"ל, וכמותה היו גם עיתונים, בולים, ספרים, חוברות, משחקים, סרטים, כרזות, תרומות לנטיעות עצים ויערות ועוד. מאוחר יותר נוסדה לצד קק"ל גם 'קרן היסוד' במטרה לאיסוף תרומות לבניין הארץ.  קיומן של שתי...

אריאל הורוביץ | עורך צללים כתר; 2024 פרופ' חַגִי נאור הוא מרצה פופולרי למחשבה יהודית. משורות האקדמיה הוא יצא אל העם, המשיך להתקדם במכוני יהדות ליברלית, ולהרצאותיו ולספריו יש ביקוש רב. מן הצד נראה ששאיפתו המרכזית בחיים היא צבירת כוח וכבוד. אנחנו לא באמת יודעים מה מתרחש בראשו, אך אנחנו עושים ניסיון לדעת זאת דרך שלוש דמויות שלמראית עין קיימו קשרים פוריים עם חגי. בשלושה מונולוגים שמרכיבים את הספר, יושבות הדמויות הללו כמספרות על העבר, על הזמן העגום שבו הם הביעו את אמונם בחגי, ועל הבגידה שלו בהם, כאשר הוא ממשיך בינתיים לכיבוש היעד הבא בקול רעש גדול, מותיר אותם לדמם ולשקוע. הראשונה היא גליה, עורכת טלוויזיה שיוזמת תוכנית לפרשת השבוע, אך לאחר השתלטותו של חגי על השיח, היא נאלצת לסגת ולבסוף היא גם מוצאת את עצמה מחוץ לביתה המקצועי; השני הוא הרב פרופ' מרדכי יבין־יסלזון, חוקר אמריקני מבוגר, מייסד המכון ליהדות ישראלית, שמאמץ את חגי למכון, אך לבסוף מוצא את עצמו "נזרק" למעלה אל הנשיאות, ומנושל למעשה מכל השפעה על המכון שבנה בעשר אצבעותיו; השלישי הוא חנן בר־נר, עורך לשון חרוץ ומקצועי, ש...

  יואב שורק | מפרשבורג לירושלים: הרב גלאזנר, האורתודוקסיה ההונגרית והציונות מרכז שזר; ירושלים תשפ"ה זה קרה לפני כעשרים שנה. שוחחתי עם יהודי ממוצא הונגרי אודות אחד מרבני הונגריה הקנאים. במהלך השיחה פלטתי משהו שהשתמע ממנו כי לאיש שיחי ולרב המדובר מוצא משותף. האדם שמולי קפא לרגע, ואז יישר אליי מבט נזעם וסמוק: "מה?! מה הקשר?! הוא הרי מה'אונטרלנד' ואילו אנחנו מה'אוברלנד'!" זכיתי אז להרצאה "חינוכית" שלימדה אותי מה רב ההבדל בין יוצאי ה'אונטרלנד' ליוצאי ה'אוברלנד' [ראו להלן], ובעיקר הבנתי כמה רובצת לפתחנו הבורות בעניינם של יהודי הונגריה. לימים, במהלך עבודתי, נחשפתי למכתבים ומסמכים של רבני הונגריה שהוכיחו לי כמה רבנים מודרניים היו בהונגריה, גם לא מקרב הניאולוגים. פעמים רבות אנחנו נתקלים בספר שנראה כמוקדש לדמות שולית או לא ידועה, וברגע של היסח הדעת אנחנו מחמיצים ספר שהוא גם מבואי לתחום מחקרי רחב. בספרו של שורק, מעבר לעיסוק הביוגרפי בדמותו של הרב גלאזנר, שני מוקדים חשובים בחקר יהדות הונגריה. אולי בניגוד למטרת הספר המוצהרת, אבקש להתמקד דווקא...