ספרים וכתבי יד: סקירות ואנקדוטות

  שלמה קווס ורחלי פלנט־רוזן | אם אתם קוראים את המילים האלה טובי (קורן); ירושלים תשפ"ה   "ואם אי פעם אמות לפני שיגיע זמני אני רוצה שתחגגו את החיים ולא תתאבלו על מותי שתקומו כל בוקר עם חיוך וגעגוע בלב ולא תתנו לאף שניה מחייכם להתבזבז תראו עולם בשבילי תעריכו כל רגע קטן ומדי פעם תחייכו לעננים אני אהיה שם מצטערת על הצער שגרמתי שתדעו שאני במקום טוב מתגעגעת ואוהבת מאוד." קשה לעבור באדישות על מילים מצמררות אלו שנכתבו בידי סמ"ר עדי אודיה ברוך מספר חודשים לפני שנפלה. עדי נהרגה מפגיעת רקטה בדרכה לבסיס בשדרות כמה ימים לאחר השבעה באוקטובר. שיר ה"צוואה" שלה נמצא לאחר מותה וזכה מאז ללחנים רבים. בדומה לשיר של עדי, נכתבו עוד מכתבים רבים בידי לוחמים ולוחמות שנפלו במלחמת חרבות ברזל. 49 מהמכתבים הללו קובצו יחד אל הספר המיוחד הזה שערכו בטוב טעם שלמה קווס ורחלי פלנט־רוזן. לפני כל מכתב מופיע עמוד שבו דיוקן מאויר של הכותב וביוגרפיה קצרה שלו. המכתבים הובאו כלשונם, ומתחתם הובאו כעין "הערות שוליים" של העורכים, שבהן רקע נוסף או מיזמים ש...

  אהרן ארנד | פרקי מחקר ליום העצמאות לשכת רב הקמפוס של אוניברסיטת בר־אילן; רמת גן תשנ"ח   ספרו של ארנד פורסם לפני שנים רבות, ולמרות זאת נראה שמאז טרם ראה אור ספר מחקרי כה יפה ומקיף. המחבר סוקר מגוון סוגיות הקשורות ליום העצמאות, קרובות יותר וקרובות פחות, כשהוא מקיף אינספור מקורות, אנקדוטות ומנהגים שונים. הוא פותח בסקירת מעמדו של יום העצמאות בספרות הרבנית בהלכה ובמנהג, משם הוא עובר להגדות הקיבוצים ליום העצמאות, סדרי יום העצמאות בקיבוץ הדתי, ומנגד התייחסות ליום זה בחוג 'נטורי קרתא'. המשכו של הספר מוקדש למנהגים נקודתיים, כמו מאכלים ליום העצמאות, הדגל ביום העצמאות ובכלל, יום העצמאות בדיוני ממשלת ישראל, יום הזיכרון ויום העצמאות בבולי ישראל ועוד. פרק מיוחד מוקדש לתפילה לשלום המלכות והמדינה – נושא זה כבר זכה מאז לספר ייעודי של יואל רפל, שכתבתי עליו לפני כשנה. חלקו של המחבר נחתם בפרק על חללי צה"ל בספרות הרבנית, ולאחריו שני פרקי הגות: הראשון מאת דב שוורץ, והשני מאת יעקב שמואל שפיגל, המציע רמזים ודרשות ליום העצמאות. לאורכו של הספר שזורה שאלת ה"נאמנות" לציונות ...

  מעבר למחיצה: חרדיות, כוח ופוליטיקה | עורכות: ורדה מילבאואר ומינה צמח ידיעות ספרים; 2024   בעשורים האחרונים אנו עדים לעלייה בכמות המחקרים המוקדשים לציבור החרדי, מרביתם עוסקים בשאלות סוציולוגיות. בין שפע הספרים בתחום זה, ראו אור כמה אסופות מחקרים, ואת חלקן סקרתי בעבר. הקובץ שלפנינו מוקדש לעולמן של הנשים החרדיות בישראל. גם אם רבים מהנתונים העכשוויים שעולים מבין המאמרים אינם בגדר חידושים גדולים, אפשר למצוא ערך רב בסקירות ההיסטוריות של תופעות חברתיות בחברה החרדית. רבים רגילים לראות את החברה החרדית כמפגרת אחרי החברה הכללית. לפי תפיסה זו ניתן לצפות כי תהליכים שאירעו בחברה הכללית לפני עשרות שנים יגיעו באיחור גם לחברה החרדית, לדוגמה – תהליכי פתיחות. ברם כמה מן המחקרים באסופה מראים גם תהליכים הפוכים של הקצנה, לעיתים כתנועת מטוטלת או כתגובת נגד לתהליכים הללו. נויה רימלט פורסת יריעה היסטורית מעניינת של תהליכי הדרת נשים מהמרחב הציבורי ומראה כיצד מרחבים שלמים בציבור החרדי הלכו והקצינו מבחינה זו. למשל, בסוף שנות ה־90 היו רבים בציבור החרדי שהתנגדו לקווי הפרדה, בעיקר מטעמים משפחתיים....

  עשהאל אבלמן | אורך ימים בלימה; ירושלים וברלין תשפ"ד   מכירים את זה שאתם קוראים ספר ולא מסוגלים לעזוב אותו, אבל גם מציצים בחשש לדף האחרון, חוששים מהרגע שבו חוויית הקריאה תסתיים? הקונפליקט הזה לא צץ אצלי הרבה, אבל בספר הזה הוא ייסר אותי. הספר נפתח בהבהרה לפיה הוא מבוסס על אירועים היסטוריים ודמויות היסטוריות, אבל הוא אינו שחזור נאמן של האירועים והדמויות אלא יצירה בדיונית. ככל שצללתי לתוככי העלילה, הוקסמתי מדמותו של הגיבור פרנץ מארק. משהו בו צלצל לי מוכר, אבל חיפושים אינסופיים שלי ברשת ובמאגרי מחקר לא העלו דמות כזאת. באמצע הקריאה שאלתי חבר כמשיח לפי תומי, והוא אמר לי בפשיטות: נדמה לי שפרנץ מארק הוא פשוט מאוד גרשם שלום. עשרות אסימונים נפלו בבת אחת, והרגשתי שאני צריך לקרוא את הספר מתחילתו. בגרעין הספר פרנץ מארק והרומן 'אורך ימים' שניסה לכתוב ולא הצליח להשלימו. המחבר, באומנות מעוררת השתאות, יצר מחדש את הרומן הזה, ולאורכו הוא שילב קטעים מחייו של מארק, ולמעשה של משפחתו ושל תהליך ההתבוללות שלה בחברה הגרמנית. זאת לצד מופעים רבים של משיחיות לאורך כל ההיסטוריה היהודית – העיסו...

  יהושע גרנט | אזכרה מזמור: מזמורי תהילים בפיוטי יוסף אבן אביתור בן־צבי; ירושלים תשפ"א   ר' יוסף אבן אביתור, פייטן ומשורר ייחודי שפעל בסוף המאה העשירית בספרד ובמזרח, נחשב לאחד מגדולי יוצריה של שירת הקודש העברית לדורותיה. כבר משה אבן עזרא ויהודה אלחריזי מזכירים אותו לשבח. בראשית תנועת 'חכמת ישראל' זיהה יוט"ל צונץ עשרות מפיוטיו, ובעקבותיו קבע י"מ אלבוגן כי אבן אביתור הוא "האיש שיצר בספרד את הדפוסים ואת החוקים שעל פיהם נהגו כל הבאים אחריו". כמו במקרים רבים, גילוי הגניזה הקהירית חשף עושר בלתי נדלה של פיוטי אבן אביתור שלא נודעו מחוץ לגניזה, כמו גם נוסחים נוספים לפיוטים שכבר היו ידועים. מנחם זולאי היה הראשון שהפנה את תשומת הלב לעושר זה, ועזרא פליישר הגדיל לעשות כשהקדיש לו את עבודת הדוקטורט שלו. הספר שלפנינו הוא הראשון שמציג מקבץ מרשים של פיוטי אבן אביתור, כשמסגרתו היא פיוטים המיוסדים על מזמורי תהילים (אציין כי מאז שראה הספר אור בשנת תשפ"א, הופיעה גם מהדורתם של יהלום וקצומטה ליוצרותיו של אבן אביתור, בהוצאת כרמל תשפ"ד).  עצם הביסוס של פיוטים...

ארז האסול | אוצר מלחמה שתים; ישראל תשפ"ה   אין לי הרבה מה לומר על הספר הזה. אעשה זאת קצר ופשוט. מדובר בספר טוב, מהודק, מחכים, ומעל הכול מרתק ומותח. הספר מתנהל במישורי זמן שונים. במרכז הסיפור מטבע מסתורי מימי הח'ליף הראשון, שמונה להנהיג את המוסלמים לאחר מותו של מוחמד. המטבע, שמייחסים לו כוחות מיסטיים, עלום למדי, אך בכל פעם שהוא מופיע הוא גורר אחריו סערות, מלחמות ותככים. הופעתו המשמעותית ביותר של המטבע היא בתקופה הצלבנית, כאשר הוא עומד בלב המלחמה העקובה מדם בין צבאות צלאח א־דין לצבאות ריצ'רד לב־הארי.   המוקד העכשווי של העלילה מתמקד בחוקרת מצרייה שנענית לבקשתו של מיליונר שווייצרי ויוצאת למסע חובק עולם במטרה להתחקות אחר קורות המטבע. חלק משמעותי בהיסטוריה של המטבע נמצא כאן בארצנו הקטנטונת ישראל. כדי להתקדם במחקר היא משתפת פעולה עם ארכיאולוגית מהאוניברסיטה העברית. הצעד הזה מעמיד לה קשיים רבים, הן מצד גורמים עוינים שרואים בשיתוף הפעולה שלה עם ישראל בגידה, הן כאשר היא מגלה שלמסלול שלה שותפות עיניים רבות ועוינות. בנוסף לגופים אקדמיים ומסחריים, שותפים לשאיפתה למצוא את השרי...

  פיוטי שבת חתן ושבת ברית מילה לפי מנהגי אשכנז וצרפת | מהדורת יונה פרנקל וגבריאל וסרמן בהשתתפות אברהם פרנקל האיגוד העולמי למדעי היהדות; ירושלים תשפ"ה   פרופ' יונה פרנקל ז"ל נפטר לפני למעלה מעשור. הוא נודע בעיקר על שם הדרך שסלל בקריאת אגדות חז"ל כיצירות ספרותיות, אך הוא גם שקד רבות על המשך מפעלו הגדול של חותנו ד"ר דניאל גולדשמידט, ובהמשך למחזורי אשכנז לימים נוראים שגולדשמידט הוציא לאור, הוא פרסם מהדורות דומות   לשלושת הרגלים. במקביל הוא החל במלאכה גדולה – כינוס פיוטי שבתות השנה של קהילות אשכנז וצרפת. הכרך הראשון בסדרה יועד לפיוטי שבת חתן ושבת ברית מילה, כאשר לאחריו אמורים לבוא כרכים נוספים. עם פטירתו נקטעה המלאכה בעיצומה. גבריאל וסרמן נטל על עצמו את השלמת המחקר, לרבות איסוף עדי נוסח נוספים שטרם נודעו, והשלמת הביאור של פרנקל. הספר כולל למעלה ממאתיים פיוטים שנהגו לומר בשבתות אלו. בראש הספר מבוא גדול, שנכתב גם בשיתוף אברהם פרנקל, והוא סוקר את הפיוטים לסוגיהם, עוקב אחר התפתחות מנהגי אמירתם בקהילות השונות במשך הדורות ובוחן את מנהגי הנישואין והמילה באשכנז ובצרפת,...

  חביבה פדיה | מסעות החכמה: שורשיה של המיסטיקה היהודית בלימה; ירושלים-ברלין תשפ"ה   בשבוע שעבר הגיע לידי הספרון היפה הזה. קראתי אותו בשבת, ותוך כדי קריאה הבנתי שלצערי חסר לי הקשר, אולי בדמות כמה הקדמות. שיחה עם ידידי שלום (מתן) שלום, שגם ערך את הספר בטוב טעם, הבהירה לי טוב יותר נקודות אחדות. את הסקירה הבאה כתבתי יחד איתו, כך שסגנונה שונה מעט. הספר בנוי משני חלקים עיקריים שנכתבו בהקשר שונה אך משלימים זה את זה: החלק הראשון מבוסס על הרצאתה של פדיה בטקס קבלת 'פרס גרשם שלום לחקר הקבלה', שבה הציגה בצורה תמציתית ורציפה את רעיון "החכמה" ואת מסעותיו בהיסטוריה של המיסטיקה היהודית – מראשיתו במזרח הקדום ובמקרא, דרך ספרות בית שני לגווניה, ספרות ההיכלות והקבלה הקדומה, ועד התגבשות הקבלה בימי הביניים. חלק זה נועד להעניק מבט מגבוה על הסוגיות המרכזיות. בשל היותו סיכום של הרצאה עבור מומחים בתחומם, חלק זה מתאים, בעיקר, למטיבי לכת בחקר הקבלה. החלק השני כולל סדרת מסות (שפורסמו במקור במוסף לספרות ותרבות בעיתון 'הארץ'), שבהן פדיה מרחיבה בכמה נושאים שעלו בהרצאה ומעמיקה בהם. חלק ז...

  דוד הנשקה | לְבַקֵּ֥שׁ תְּפִלָּ֖ה: תפילות הקבע בתלמודם של חכמים מאגנס; ירושלים תשפ"ה (שני כרכים)   פרופ' דוד הנשקה מתבלט בין חוקרי התלמוד הגדולים בימינו. המוקד העיקרי שלו הוא ספרות התנאים, אך מטבע הדברים מחקר כזה נעשה ברובו בעזרת ספרות האמוראים. אחד האתגרים הגדולים שהציב לעצמו הנשקה הוא לבודד את מכלול הטקסט התלמודי ליחידות היסטוריות מובחנות. הוא מבחין לא רק בין תנאים לאמוראים אלא גם לדורות שונים בתוך התקופה, למשל 'משנה ראשונה' ו'משנה אחרונה'. אם נבקש למצוא את הייחודיות של הנשקה בין שורה של חוקרים דגולים, הרי שהוא מצטיין בלמדנות חריפה שכמותה כמעט ולא מצויה בין כותלי האקדמיה. בכך הוא משלב הן מתודות פילולוגיות קפדניות, המבוססות על שימוש נרחב בקטעי גניזה וכתבי יד, הן למדנות אנליטית וישיבתית. בהערת שוליים אחת נוכל למצוא אצלו את אלבוגן לצד הרב מבריסק, את אורבך לצד ה'רוגטשובר' או את אלבק לצד ה'שפת אמת'. הופעת ספרו החדש, שכבר כמה שנים רוחשות על אודותיו שמועות, היא בשורה של ממש לעולם חקר התפילה. עד כה פרסם הנשקה עשרות רבות של מאמרים שחלקם הגדול...