אהרן ארנד | פרקי מחקר ליום העצמאות
אהרן ארנד
| פרקי מחקר ליום העצמאות
לשכת רב
הקמפוס של אוניברסיטת בר־אילן; רמת גן תשנ"ח
ספרו של
ארנד פורסם לפני שנים רבות, ולמרות זאת נראה שמאז טרם ראה אור ספר מחקרי כה יפה ומקיף.
המחבר סוקר מגוון סוגיות הקשורות ליום העצמאות, קרובות יותר וקרובות פחות, כשהוא מקיף
אינספור מקורות, אנקדוטות ומנהגים שונים. הוא פותח בסקירת מעמדו של יום העצמאות בספרות
הרבנית בהלכה ובמנהג, משם הוא עובר להגדות הקיבוצים ליום העצמאות, סדרי יום העצמאות
בקיבוץ הדתי, ומנגד התייחסות ליום זה בחוג 'נטורי קרתא'. המשכו של הספר מוקדש למנהגים
נקודתיים, כמו מאכלים ליום העצמאות, הדגל ביום העצמאות ובכלל, יום העצמאות בדיוני ממשלת
ישראל, יום הזיכרון ויום העצמאות בבולי ישראל ועוד. פרק מיוחד מוקדש לתפילה לשלום המלכות
והמדינה – נושא זה כבר זכה מאז לספר ייעודי של יואל רפל, שכתבתי עליו לפני כשנה. חלקו
של המחבר נחתם בפרק על חללי צה"ל בספרות הרבנית, ולאחריו שני פרקי הגות: הראשון
מאת דב שוורץ, והשני מאת יעקב שמואל שפיגל, המציע רמזים ודרשות ליום העצמאות.
לאורכו
של הספר שזורה שאלת ה"נאמנות" לציונות ולמדינה אצל פלגים או אצל מחברים שונים.
כך למשל נידונה שאלת היעדרותו של יום העצמאות מספר 'התודעה' של אליהו כי טוב, ופרסום
פרק מיוחד כתדפיס נפרד לאחר פטירת המחבר. אחד הסיפורים בספר הם על ר' אריה לוין שנראה
מרקד עם בני הנוער ברחובה של עיר. כאשר הוא ראה את הלל זיידמן אמר לו: "לאחר ים
של דמעות ומבול של צרות שתקפו את אחינו בני ישראל בשואה, זוכים אנו לראות את ילדי ישראל
כשהם רוקדים ומפזזים ושמחה בלבבם. אמור לי אתה, וכי על כך בלבד אין חייבים אנו בשבח
והודייה לרבונו־של־עולם?" (עמ' 41). בצד היופי שבתשובה אפשר לדון גם בהתחמקות
המחוכמת מהשאלה העקרונית, אבל כאמור המחבר לא נכנס לניתוחי עומק והוא מסתפק בהצגת העובדות
והמקורות.
הספר נושא
אופי אנציקלופדי – הוא אוסף את כל המקורות שנכתבו בנושאי היום ולא מקדיש מקום רב לניתוחים
היסטוריים, תאולוגיים או סוציולוגיים. נדמה שהמחבר ביקש להתייחס לכל פינה וזווית של
החג, ואין נושא שאינו חשוב דיו כדי להיכלל בספר. באותה מידת רצינות שנידונה שאלת אמירת
ההלל, נידון גם מנהג המנגל ומשמעותו התרבותית.
פרק יפהפה
מוקדש ל'פרודיות רבניות ליום העצמאות'. הוא פותח בסקירה היסטורית של פרודיות שנכתבו
כבר במאה ה־14 והלאה משם. בהמשך הפרק נוכל לפגוש פרודיות לא רק על יום העצמאות, אלא
על כלל נושאי דת ומדינה, ציונות, בחירות ופרשיות פוליטיות שונות. חלקן מוכר יותר וחלקן
פחות. בין השאר בולטת פרודיה שכתבו עמי פומרנץ וגיל סלוביק, בתבנית ספר 'משנה ברורה',
ובה הלכות שונות על היום, למשל: "ליל ה' באייר קורין אותו יום העצמאות מפני הנס
שנעשה בו. הגה ויש במקומותינו הקורין אותו יום העצבנות מפני החורבן שנעשה בו".
וב"ביאור הלכה" נכתב על כך: "במקומותינו – בג' ערי הקודש בני ברק ירושלים
ועמנואל [הפרודיה נכתב כנראה בשנת תשנ"ז ודוק. מ. ש.] שבוכין על החורבן שאנשים
הרשעים קיסחו את זכויותיו הלגיטימיות של העם הפלסטיני המסכן והרדוף ולכן יוצאין נגד
יום זה וחוגגין את יום האדמה..." (עמ' 162).
עניין
רב מצאתי בפרק האחרון שנכתב בידי מכובדי פרופ' י"ש שפיגל, ובו שפע של דרושים ורמזים
שאמר בציבור בהזדמנויות שונות, את חלקם אפילו מצאתי משעשע למדי. כך לדוגמה ידוע רמז
הא"ת ב"ש לקביעות המועדים שמופיע בטור ובשולחן ערוך: א"ת – א' של פסח
יחול ביום בשבוע יחול ת'שעה באב; ב"ש – ב' של פסח ביום שיחול ש'בועות; ג"ר
– ג' פסח ור'אש השנה הבאה; ד"ק – ד' פסח וק'ריאת התורה, כלומר שמחת תורה; ה"צ
– ה' פסח וצ'ום כיפור; ו"פ – ו' פסח ופ'ורים. סימן ז"ע חסר, שכן לז' של פסח
לא נמצא יום מקביל. למרבה הפלא, יום העצמאות חל ביום שחל ז' של פסח, וכך הושלם הסימן
ז"ע. מעניין לדון בקביעות זו על רקע חוק יום העצמאות שעודכן במשך השנים, אם
כי לשון החוק כי באופן עקרוני יום העצמאות חל בה' אייר (אלא אם כן וכו'). אגב, הקשר
בין שני הימים בא לידי ביטוי גם בנוסח של הרבנות ליום העצמאות, שבו אומרים את הקטע
"דגלנו כן תרים" מהפיוט 'יום ליבשה' שנועד במקורו לשביעי של פסח (עמ'
252). אבל שפיגל לא מוותר גם לקנאים המתנגדים לחגיגות. הוא מציין כי לפי המסורה נכתב
בתנ"ך פעמיים "ולא קם" – "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה",
ו"וכראות המן את מרדכי... ולא קם ולא זע ממנו...". "בא האחד ולימד על
משנהו. לאמור, 'ולא זע', היינו יש שאין מקבלים את הרמז הגלום בסימן 'זע', הואיל 'ולא
קם'... כל זמן שלא בא נביא והורה לנו במפורש כי כך הם פני הדברים, אין הם מודים בדבר"
(עמ' 233).
לסיכום,
מלבד תועלתו השימושית של הספר עבור המדקדקים בדיני היום, גם פורקי העול בינינו עשויים
לראות בו תעודה היסטורית מרתקת לכינונו של יום העצמאות כחג בין חגי ישראל, על משמעויותיו,
מנהגיו ותפילותיו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה