חנן גפני | מפי סופרים: תפיסת התורה שבעל פה בראי המחקר
חנן גפני | מפי סופרים: תפיסת התורה שבעל פה בראי המחקר שזר; ירושלים תשע"ט את תנועת ההשכלה שנולדה במאה ה־18 או את אחותה הצעירה תנועת 'חכמת ישראל', שהחלה באופן רשמי במאה ה־19, ניתן לבחון בכמה דרכים. בא חנן גפני והעמידן על אחת – תפיסת התורה שבעל פה: אימתי נכתבה לראשונה, מי כתבה, ומה היו המשמעויות של תהליך הכתיבה לקיבוע אותה מסורת. דרך שאלה זו הוא חולף ביעף על דורות רבים של חכמים וחוקרים ששאלת כתיבת התורה שבעל פה העסיקה אותם. בספרות חז"ל הדברים מעורפלים ועד היום חלוקים ביניהם חוקרים על מקורות קטועים ורמזים קלושים העשויים להכריע שאלה זו. בימי הביניים נחלקו חכמי ישראל בשאלה זו. בקרב חכמי צפון אפריקה וספרד נפוצה ההנחה כי המשנה נכתבה עוד בזמנו של רבי יהודה הנשיא עצמו. ברם חכמי צרפת ואשכנז החזיקו בעמדה לפיה עד לאחר תקופת האמוראים נשמר האיסור על כתיבת התורה שבעל פה בקפדנות. אחד המקורות הידועים בשאלה זו מצוי באיגרת של רב שרירא גאון על שלשלת הקבלה. למרות שהאיגרת הייתה מוכרת בימי הביניים, נראה כי החכמים לא נתנו דעתם לשיטתו בשאלה זו. רק לאחר הדפסת האיגרת, בשנת 1566, הצבי...