ספרים וכתבי יד: סקירות ואנקדוטות

  חנן גפני | מפי סופרים: תפיסת התורה שבעל פה בראי המחקר שזר; ירושלים תשע"ט   את תנועת ההשכלה שנולדה במאה ה־18 או את אחותה הצעירה תנועת 'חכמת ישראל', שהחלה באופן רשמי במאה ה־19, ניתן לבחון בכמה דרכים. בא חנן גפני והעמידן על אחת – תפיסת התורה שבעל פה: אימתי נכתבה לראשונה, מי כתבה, ומה היו המשמעויות של תהליך הכתיבה לקיבוע אותה מסורת. דרך שאלה זו הוא חולף ביעף על דורות רבים של חכמים וחוקרים ששאלת כתיבת התורה שבעל פה העסיקה אותם. בספרות חז"ל הדברים מעורפלים ועד היום חלוקים ביניהם חוקרים על מקורות קטועים ורמזים קלושים העשויים להכריע שאלה זו. בימי הביניים נחלקו חכמי ישראל בשאלה זו. בקרב חכמי צפון אפריקה וספרד נפוצה ההנחה כי המשנה נכתבה עוד בזמנו של רבי יהודה הנשיא עצמו. ברם חכמי צרפת ואשכנז החזיקו בעמדה לפיה עד לאחר תקופת האמוראים נשמר האיסור על כתיבת התורה שבעל פה בקפדנות. אחד המקורות הידועים בשאלה זו מצוי באיגרת של רב שרירא גאון על שלשלת הקבלה. למרות שהאיגרת הייתה מוכרת בימי הביניים, נראה כי החכמים לא נתנו דעתם לשיטתו בשאלה זו. רק לאחר הדפסת האיגרת, בשנת 1566, הצבי...

  מינקת רבקה מאת הרבנית הדרשנית רבקה בת מאיר טיקטינר | תרגום, מבוא והערות מאת ימימה חובב כרמל; ירושלים תשפ"ה   רבקה בת מאיר טיקטינר, שחיה במאה ה־16 (נפטרה 1605), הייתה אישה מלומדת שדרשה דרשות בבית הכנסת בפני נשות קהילתה בפראג. חשיבות מיוחדת נודעה לספר המוסר 'מינקת רבקה' שכתבה, שככל הידוע לנו, הוא הספר הראשון שנכתב בידי אישה יהודייה. לצד כותבות בודדות, דוגמת גליקל מהמלין המאוחרת לה, משמש ספרה חלון היכרות ישיר ובלתי אמצעי עם עולמן של נשים יהודיות בעת החדשה המוקדמת ועם השקפותיהן באשר למעמדן של הנשים ולתפקידיהן הדתיים. כמי שנועד לנשים שרובן לא שלטו בלשון הקודש, נכתב הספר ביידיש. ימימה חובב היא היסטוריונית החוקרת את תולדות ישראל בעת החדשה. רושם ספרה 'עלמות אהבוך: חיי הדת והרוח של נשים בחברה האשכנזית בראשית העת החדשה' לא מש מזיכרוני. מדובר בספר שהוא גם מחקר מדויק ומרשים וגם סיפור חברתי מרתק. למהדורת 'מינקת רבקה' המונחת לפנינו הקדימה המהדירה מבוא עשיר ומאלף המוקדש לדמותה של רבקה בת מאיר, לחיבורה הייחודי, להשקפותיו ולמקורותיו, ומעט רקע על המרחב שבו פעלה ועל...

  שמואל פיינר | לתולדות החילון היהודי בלימה; ירושלים-ברלין תשפ"ה   "בכל פעם שהוא עומד בתפילה, הוא שומע קול קורא אליו מחדרי לבו: נחמן, למה אתה משקר בנפשך? למי אתה מתפלל ולמה אתה מתפלל? וכי מאמין אתה שהאלוהים שומע תפילת כל פה? הוא מדקדק במצוות ונזהר במצוה קלה כבחמורה: לכל מצוות התורה מצא 'טעמים'. אך התפילה, התפילה, הוי, למה הוא מתפלל ולמי הוא מתפלל?! באחד הלילות – ורעדה תחלוף בכל בשרו בזכרו את הלילה ההוא, ליל 'חשבון הנפש' – צרף אחת לאחת את כל מחשבותיו של שתי השנים האחרונות; חבר אחד לאחד את כל ההגיונות והרעיונות, שקרא בספרים והגה בלבו, והלילה הזה הגיה אור על כל הנעשה במחשכי לבבו; אז נודע לו פתאום, כי נהפך לאחר שלא ברצונו וידיעתו וכי לבו ומוחו אינם עוד ברשותו; הוא איננו עוד אדון להם להטותם לאשר יחפוץ... ובקומו מעל משכבו בבוקר ידע, כי קם בלי אלוהים... ביום ההוא לא התפלל, לא הניח תפילין, לא קרא את שמע ולא ברך ברכת המזון". זהו קולו של נחמן, גיבור הסיפור 'לאן?' של מרדכי זאב פייארברג. את אהבתי לקטע הזה אני יכול להסביר בכך שהוא משקף באופן מרהיב חווי...

  סימה זלצברג בלאק | הן עדיין יושבות ותופרות: מעולמן של נשות חסידות תולדות אהרון מוסד ביאליק; ירושלים תשפ"ה   את חסידות תולדות אהרון אני מכיר כבר שנים רבות. אבל מבחוץ. הסתובבתי הרבה באזור, אולי ביקרתי בבית המדרש שלה באירועי שמחת בית השואבה או באקראי, אפילו דיברתי עם אחדים מהחסידות פה ושם, אבל אף פעם לא באמת הכרתי לעומק. ספרה החדש של זלצברג־בלאק מעניק לנו סקירה מעמיקה על חסידות זו, חסידות המשתייכת לפלג הקיצוני ביותר של החברה החרדית. לאחר קריאת הספר חשתי כי הסקרנות שלי באה לראשונה על סיפוקה. המחברת שהתה בתוך הקהילה יותר משבע שנים, שבהן היא התערבבה בין נשות הקהילה, הצליחה להגיע לליבן, לשאול, לתהות, לנתח ולכתוב. המחקר הגדול הזה, שגם עבר עדכונים במשך השנים שחלפו מאז נערך, מגיע אלינו כעת בצורת ספר מכובד ומרתק ביותר. המחקר ביקש לבדוק את מכלול הנושאים הכרוכים בנשות תולדות אהרון, בעזרת התייחסות לשלושה מוקדים עיקריים: חינוכן והשכלתן של נשות החסידות; הופעתן החיצונית; תהליך ההשתדכות בחסידות. לכל אחד מאלו מוקדש פרק מכובד ומקיף, לא לפני מבוא ורקע על חסידות תולדות אהרון. מרתק לא פחות הוא הפר...

  חיים נבון | מעשה בצדיק ואלונקה ידיעות ספרים ואיגוד ישיבות ההסדר; 2025   במקום עבודתי יושב יהודי יקר שמחזיק בראשו ידע עצום על רבנים ואישים מהדורות האחרונים, כולל תאריכים ומקומות אבל גם המון רכילות וסיפורי צדיקים. מאחר ואני גדלתי על סיפורי צדיקים, די בהגזמה לטעמי, פיתחתי לתחום הזה אלרגיה חריפה. אני אומר לו בכל פעם: לא מסוגל לשמוע סיפורי צדיקים, תבוא כשיהיו לך סיפורי רשעים. טוב, ביקשתי רשעים כדי לאזן, אבל דומה כי רבים מאיתנו מבקשים להשאיר את סיפורי הצדיקים לילדים ומעדיפים לשמוע סיפורים מהחיים על אנשים פשוטים, כמוני וכמוכם, שמהווים השראה להתמודדות עם היומיום, ללקיחת אחריות, למחשבה על אחרים ועל עשיית העולם למקום טוב יותר. לכן באופן אישי לא ממש התחברתי לאזכור של המילה 'צדיק' בשם הספר, אבל אולי אני תופס צדיקים בצורה שונה מהמחבר. כך או כך, אין ספק שהספר הזה מהווה פסיפס מרהיב של סיפורים משובבי לב ומעוררי השראה על אנשים מן השורה שמתוככי היכלי הישיבות הקדושות קמו ויצאו להגן על עם ישראל, כאשר גם במהלך הלחימה הם נשארים אחוזים בתורה ובקדושה, "ספרא וסייפא" פשוטו כמשמעו. ...

  משה יגור | עוברים ושבים: זהות יהודית במצרים בימי הביניים שזר; ירושלים תשפ"ה   "בשלישי בשבוע, שהוא חמישה עשר יום לחודש כסלו שנת אלף וארבע מאות ושישים ותשע שנים לשטרות, בפסטאט מצרים שעל נהר הנילוס מושבה, אני חסב בת שלה הלוי השר האדיר שר הלווים נ"ע וכל שם וכינוי שיש לי בקשתי מרצוני, בלא אונס, לא בשגגה ולא בטעות, אלא בלב שלם, [ו]שחררתי אותך, את צלף, שהיית אמתי מקדמת דנא, וכעת שחררתי אותך, הרי את בת חורין, הרי את לנפשך, ואת רשאית להיכנס בקהל ישראל, ולשנות לך שם בישראל, ולעשות כרצונך כשאר בני חורין. ואין לי אני חסב ולא ליורשי אחרי, ולא לכל מי שיבוא בשמי, עלייך שעבוד, ולא על זרעך שתקימי בישראל. וזה יהיה לך ממני גט שחרור וגט חירות ושטר חירות זה, כדת משה וישראל. [חתימות:] מבורך בר שר שלום נ"ע; מבורך בר נתן החבר ס"ט. [צד אחורי:] מסרה סת אלחסב בת אד[וננו] שלה הלוי שר הלויים פאר הנדיבים גט זה לצ[לף] המשוחררת בידיה. [...] נסתיים אתס"ט לשטרות..." לא מדובר בנוסח של גט שחרור מזמן התלמוד; זהו גט שנכתב במצרים בשנת 1157, ואנו למדים ממנו שהגבירה חסב בת שלה הלוי...

  אהוד פירר | כחיות הנוהמות ביער שתיים; ישראל תשפ"ה   " שישה חודשים קודם לכן, בסתיו של אותה שנה, הוא החל ללמוד את מסכת בבא קמא, בפעם השנייה. מהות החיוב בנזיקין, אחריות ממונית, היחס בין אדם לרכושו והאופן שבו בעלות על חפץ עוברת מאדם לרעהו. כל אלו היו שאלות מורכבות ורבות משמעות שהתשובה להן היתה משוקעת אי־שם בתוך דפי הגמרא, בינות למאות דיונים סבוכים להדהים על בורות ועל שוורים, על ממון־המוטל־בספק ועל ייאוש־שלא־מדעת. ומישהו היה צריך לדלות אותן משם. מישהו היה צריך לצלול אל תוך מעמקיו של הים הסמיך והמבעבע הזה, ולחלץ משם חידושי תורה שלא שמעתָם אוזן. וכך מדי בוקר, בשעה שבע וחצי בדיוק, הוא היה מתיישב במקומו הקבוע בפינת בית המדרש ופותח את הגמרא. מזנק אל תוך אוקיינוס של קושיות ותירוצים, של פלפולים אין־סופיים, שתחתם הסתתרו מערכות של מושגים שהלכו ונעשו מופשטים יותר ויותר. מסביב היתה המולת בית המדרש. באותה שנה נלמדה בישיבה מסכת שבת, והוא יכול היה לשמוע סביבו אנשים מתווכחים בלהט על דיני טלטול, על כוח הִינוחַ ועל בישול בכלי שני. הוא לא הוטרד מזה. מאז ומעולם העדיף ללמוד לבד, לפלס את דרכו ...

  זלמן שזר | פגישה מחודשת: אסופת כתבים | בעריכת נתן שיפריס ויהונתן הרשברג שזר; ירושלים תשפ"ה   ״...ואבא שלי לא סופר היה ולא רב. סוחר היה ולעיתים קרובות סוחר טרוד. והספרייה של אבא לא הגדולה שבספריות העיירה הייתה. הספרייה של הרב הייתה גדולה הרבה יותר ממנה [...] אבל הספרים שהיו בביתו לא מקריים היו ולא רק לנוי. ספרי חיים היו הם לאבא ונחוצים לו, ספר ספר בזמנו וספר ספר וערכו. מדוע הרשה אבא רק לי לעזור לו בשעת 'אוורור' הספרים, ולא היה יכול להיעזר בכך באחיותיי הגדולות ממני? משום שעיקר האומנות היה לדעת היכן להעמיד אחר כך את הספרים, ספר ספר במקומו, ולא לערבב את סדר הספרים. [...] ש"ס שלם לא היה בספריית אבא. הש"ס הגדול הוצאת ראם, בכריכות בד שחור וגבי עור מוזהבים, עמד בשטיבל, ומשם היה אבא לוקח לו תמיד את הגמרא שהוא למד בה באותה שעה. [...] אולם גמרות בודדות היו רבות בספרייה, מאלו שלומדים בחדר, ומאלו שהן שיירי ש"ס. [...] האם היו גם ספרי השכלה בספרייה? בודדים ומקריים, אולם מה רב היה קסמם ללב. [...] וזמן מה עמד שם גם 'דור דור ודורשיו' לא. ה. וייס, שאבא הביא לי ...

  מירי אליאב־פלדון | הרנסנס של השטן: רדיפת מיעוטים באירופה בעת החדשה המוקדמת מאגנס; ירושלים תשפ"ה   "קתרינה קפלר, אמו האנאלפביתית של התוכֵן הנודע יוהאנס קפלר, הואשמה בכישוף בעיר הלותרנית הקטנה לאונברג שבדוכסות וירטמברג. המאשים הראשון היה אחד מבניה, שחזר לביתו אחרי שירות צבאי ממושך וכינה בזעם את אמו 'מכשפה' משום שלא הגישה לו בשר לארוחה. באווירה של הימים ההם – מחסור במזון באזור כולו ומשפטי מכשפות בערים סמוכות – האישומים החלו להתגלגל ועד מהרה היא הועמדה לדין. בין העדים נגדה היו גם מורה בבית הספר, שקרא וכתב בשבילה את ההתכתבות עם בנה המפורסם, שטען במשפט כי היא גרמה לו לשיתוק; חייט שטען שהיא הרגה ילדים רכים רק במבט של עין רעה; יערן שהאשים אותה שהרגה את חזיריו; וקברן שסיפר שקתרינה ביקשה ממנו לחפור ולהוציא מקבר אביה את ראשו כדי לעשות ממנו ספל שתייה – העדות המרשיעה מכולן. ההליך המשפטי נגדה ארך לסירוגין שש שנים (1615–1621). יוהאנס קפלר עשה את כל המאמצים לסייע לה וניצל את קשריו, בין היתר במכתבי חנופה לדוכס וירטמברג... הוא לא שלל את עצם קיומן של מכשפות שטניות, אך טען כי במשפט של ...

אמונה אלון | סתר המדרגה: שתי נובלות כנרת, זמורה, דביר; ישראל 2025   קצת חששתי לקרוא את הספר הזה. רושם ספרה הקודם של אמונה אלון, "נפשנו חיכתה", עדיין צרוב בי. קראתי אותו אז בנשימה עצורה וישבתי אחר כך חצי שעה בהלם ובחוסר מעש. כשקיבלתי את הספר החדש, פחדתי שהוא לא יעמוד בסטנדרט הגבוה שהציב הספר הקודם, אך מתברר שהספר הזה הוא משהו אחר לגמרי. נראה כי אלון עצרה לרגע משטף הסיפורים הגדולים והחליטה להקדיש את ספרה למלחמה הנוכחית, וגם לזווית מושתקת שלה – הנשים שנותרו מאחור. הנובלה הראשונה, קצת כמו בכרוניקה של מוות ידוע מראש של מרקס, היא סיפור על מוות בהתהוות. הגיבורה, אולי שימוש לא מתאים בהקשר הנוכחי, שואלת את נפשה למות כבר בתחילת הסיפור. דרך איבוד יקיריה חוזה אלקה גם במוות של האומה. "למחרת היה אמור להיות לי יומולדת עשר... הם הלמו על הדלת וצעקו ואז הם נכנסו, והכו, ושברו... מאמי הכריחה אותי ואת הֶני להתחבא מתחת למיטה", פולטת אלקה לחלל החדר. רונה, ביתה, חושבת לרגע שהיא מעבדת את בשורות האיוב שהגיעו מכפר עזה וניר עוז, אבל ברגע הבא היא מפנימה שאימה חזרה בזמן לחוויות ילדות מהב...

  הרמב"ם וגניזת קהיר | עורך: מרדכי עקיבא פרידמן האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; ירושלים תשפ"ד   לחצתם פעם יד לרמב"ם? ביקרתם אצלו בבית? ישבתם איתו לקפה? אני לא יכול להבטיח לכם חוויות כאלו, אבל אם יש משהו קרוב לכך, זה פשוט לקרוא את הספר הזה. אפתח בכמה נתונים טכניים על המבנה המעניין של הספר. חלקו הראשון, כנראה העיקרי, עוסק בתרומת הגניזה לחקר הרמב"ם. מוצגות בו כמה סוגיות מעניינות מחיבורו הגדול של הרמב"ם הנתרמות מהגניזה הקהירית ומקבלות אור חדש, היסטורי והלכתי. בנוסף, על יסוד הגניזה יש בידינו ידיעות חשובות נוספות על חיי הרמב"ם ועל חיבוריו. חלק זה נכתב בידי מ"ע פרידמן. החלק השני, שנכתב בידי אחיו שמא יהודה פרידמן, עוסק בעניין ספציפי יותר – נוסח 'משנה תורה' הראשון בכתיבת ידו של הרמב"ם. שני החלקים יסודם בהרצאות שנישאו בערב עיון באקדמיה הלאומית בנושא 'הרמב"ם וגניזת קהיר' כשמו של הספר . נדיר למצוא הבעת רגשות בספרי מחקר, אבל בצדק חרגו הפעם כותבי הספר מהמנהג. הראשון הציג לראשונה נוסח מלא של איגרת ר' דוד בן מימון אל אחיו הרמב"ם – ...