ספרים וכתבי יד: סקירות ואנקדוטות

  אליהו עסיס | תורה כפשוטה – חומש שמות מגיד; ירושלים תשפ"ו   לקראת התחלת הקריאה של חומש שמות התבשרנו על הוצאתו של פירוש חדש. כשנתיים לאחר שהוציא את פירושו לחומש במדבר, הכרך הראשון שראה אור, מוציא כעת הרב פרופ' אליהו עסיס את הכרך על חומש שמות. חלקו הראשון של הכרך מכיל את נוסח המקרא של חומש שמות בשלמותו, כשבתחתית כל עמוד פירושי מילים. המקרא נדפס באותיות קורן, כמתבקש מהעובדה שהוצאת מגיד היא הוצאת הבת של קורן, והעימוד משולב אלמנטים גרפיים בצבע ירקרק מרהיב ומאיר עיניים. חלקו השני והעיקרי של הספר הוא הביאור הארוך, שבו מציע המחבר קריאה שיטתית וקולחת של המקרא מתוך שימת לב למבנה הספרותי ולמגמות שמובילות את רצף הסיפורים. המחבר קשוב לפרשנות המסורתית מתוך ענווה גדולה, אך בהערות השוליים הוא מעשיר את היריעה גם במקורות מחקריים רבים. הערות ההרחבה מופיעות בתחתית העמוד, אך מרבית ההערות, המכילות הפניות והרחבות, מופיעות בסוף הספר. לשם הדוגמה בחרתי בנושא שעסקתי בו בעבר מתוך פרשת השבוע. הסיפור על משה במלון בדרך ממדין למצרים מפתיע וקשה להבנה, כפי שפותח המחבר. הפסוק מתאר כי ה' ביקש להמיתו...

  יוסף יהלום | שירת חייו של ר' יהודה הלוי מאגנס; ירושלים תשס"ח   "וקבלתי מזקן א'[חד] שבהגיעו [ר' יהודה הלוי] אל שערי ירושלים, קרע את בגדיו והלך בקרסוליו על הארץ, לקיים מה שנאמר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, והיה אומר הקינה שהוא חבר האומרת 'ציון הלא תשאלי' וכו', וישמעאל א'[חד] לבש קנאה עליו מרוב דבקותו והלך עליו בסוסו וירמסהו וימיתהו". הסיפור של גדליה אבן יחיא בספרו 'שלשלת הקבלה' הוא אחד מפרטי הביוגרפיה הספורים שמוכרים למרבית הציבור. במיוחד נהוג לספרו בהקשר של הפיוט 'ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך' שנכנס לסדר הקינות לתשעה באב של בני אשכנז וגם גרר אחריו פיוטים רבים שנכתבו בתבניתו. אלא שמאז ראשית חוכמת ישראל פקפקו ההיסטוריונים בסיפור הזה, בראש ובראשונה מפני שארץ ישראל הייתה באותו זמן תחת שלטון הנצרות ולא תחת שלטון האסלאם. בממלכה הצלבנית דאז, תהה שד"ל, גם אם הזדמן לשם ישמעאלי אחד, "איך יזיד להמית אדם בסוסו בשערי העיר, והעיר הייתה אז תחת יד שונאי הישמעאלים?" יתרה מזאת, מגוף השיר מוכח כי לפחות בעת כתיבתו ...

  דוד הַרבַּנד | פגישה בעברית: מכירים מחדש את השפה שלנו אפרת תשפ"ו   לא כולם יודעים, אבל שימוש במילה 'כן' במובן של yes הוא תוצר של ימי הביניים. במקרא משמש 'כן' אך ורק במשמעות של 'כך'. כאשר רצו לענות 'כן' על שאלה, לרוב פשוט חזרו על הפועל שבשאלה. למשל, כשיעקב אבינו מגיע לחרן ומברר אצל הרועים, "הידעתם את לבן בן נחור?" הם עונים: "ידענו". רק בימי הביניים יגיע יהודה אבן תיבון ובתרגום שלו לספר הכוזרי יציע את המילה 'כן' כתשובה חיובית של הכוזרי לשאלה של החבר. למעשה, גם השימושים שעשיתי בפתיחת הפסקה הקודמת במילים 'כולם' או 'של', הנראים לנו כה טבעיים, אינם מוכרים במקרא. המילה 'כולם' פירושה 'כל הם', כשם שהמילה 'רובם' פירושה 'רוב הם', והיא נסמכת למשפט שעסק בקבוצת אנשים. איך נוצר התהליך שבסופו משמשת המילה 'כולם' גם במקום שבו צריך לומר 'הכול'? מחבר ספרנו מציע כי דוברי העברית חשים שלא בנוח לומר את המילה 'הכול' על בני אדם או על יצורים חיים בכלל, וכך יוחדו שתי ...

  הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא | בעריכת ל' לוין וע' מזר יד בן צבי ומרכז דינור; ירושלים תשס"א   באסופה הנאה הזאת נתקלתי אך לאחרונה. למרות שמדובר בספר ישן, מצאתי בו עניין רב. סיפורו של הספר נעוץ במאמר שפרסם פרופ' זאב הרצוג ב'הארץ' ועורר סערה. כבר התאוננו כותבים רבים על כותרות שעורכי עיתונים דוחפים למאמרים שלהם. ובכן אחת מתת־כותרותיו של המאמר הייתה "תקופת המקרא לא הייתה". התגובות הרבות הביאו לקיום מספר כנסים בנושא זה, ואחד מהם כלל מספר הרצאות חשובות, שלבסוף זכו להיכלל באסופת מאמרים זאת. הכותבים הציגו קשת רחבה של דעות בשאלת האותנטיות של המקרא. בין הכותבים זאב הרצוג עצמו שהגיב לסערה, יואל בן נון, אבי הורביץ, אדם זרטל, שרה יפת, מרדכי כוגן, עמיחי מזר, אברהם מלמט, נדב נאמן, ישראל פינקלשטיין ועוד. קשת הכותבים אפשרה גיוון מרתק שדן בנושא מזוויות שונות ומעמדות תאולוגיות ורעיוניות שונות. קשה לבחור מתוך שפע המאמרים המרתקים, ובכל זאת בחרתי כמה דוגמאות. זאב הרצוג, שכאמור ביקש להתייחס לסערה שחולל, הצביע במאמרו על כמה נקודות. ראשית הציע, על יסוד קביעתו של תומס קון ע...

  יהודה חפשי | צבי נרקיס: טיפוגרפיה ועיצוב אסיה; 2025   תשמעו סיפור. דג סקרן שט לו בים זך, אך לפתע פגש חבורה נחמדה שצצה כך. זוהי פַּנְגְרָמָה, משפט המכיל את כל אותיות האל"ף־בי"ת, ומשמש דוגמה לגופנים בעברית . אם הכרתם אותו , בוודאי תמצאו עניין רב בספר שלפנינו. מאז שאני זוכר את עצמי התעניינתי ושיחקתי עם גופנים, תחילה עם אלו המובְנים בתוכנת ההפעלה של המחשב, ובהמשך גם רכשתי גופנים בתשלום לצורכי עימוד והפקה. אומנם כיום איני עוסק כמעט בתחום, אך האהבה לתחום לא חלפה, והקריאה בספר הייתה עבורי לעונג רב. קשה להסביר לאדם מן השורה כמה משמעותי מקומו של הגופן בכל חומר מודפס. כמו בגוף האדם או בכל מערכת מורכבת, יש דברים שאיננו מודעים לקיומם עד שהם מפסיקים לפעול. ספר שנעשה באופן חובבני ללא עימוד מקצועי, עשוי להציק גם לקורא הדיוט עד כדי שהוא יעזוב את הספר, גם בלי להבין מדוע. מעצב או מעמד מקצועיים יידעו להסביר באופן מקצועי היכן טמון הכשל הפונטי. נדמה כי אין דובר עברית במדינת ישראל שלא נחשף לגופנים שעיצב צבי נרקיס (קיסנר ). הוא נולד ברומניה בשנת 1921, וכבר בילדותו הצטיין בכתיבה עברית ...