ספרים וכתבי יד: סקירות ואנקדוטות

טוב עלם: זיכרון, קהילה ומִגדר בחברות יהודיות בימי הביניים ובראשית העת החדשה – מאמרים לכבודו של ראובן בונפיל | בעריכת א' באומגרטן, ר' ויינשטיין, א' רז־קרקוצקין מוסד ביאליק; ירושלים תשע"א   הספר עב הכרס מכיל מספר מכובד של מאמרים בעברית ובאנגלית, הנושאים המגוונים שבו בהחלט חשובים ומעניינים, וכדאי הוא חוקר דגול זה לקובץ כה משובח. ההשקעה המרובה ניכרת בעושר המאמרים ובהשתתפותם של היסטוריונים משורה ראשונה. ועם זאת, העריכה הסופית לצערי לקתה בחסר, נתקלתי בשגיאות לא מעטות, אך נראה שגם התוכן בכמה מן המאמרים לא עבר חידוד והבהרה מספקים. אסקור בקצרה מספר מצומצם של מאמרים. מאמרו של אליק אייזקס נושא את השם 'האישה המקושטת בין הגברים: על מגדר ומרחב בבית הכנסת האשכנזי בימי הביניים'. עסקתי הרבה בסוגיה זו בהקשר של נשים בתפקידי ברית מילה, והשתמשתי גם בדוקטורט שלו על מקומו של בית הכנסת. אחד הטקסטים החשובים הנידונים במאמר הוא הטקסט של מהר"ם מרוטנבורג שיצא נמרצות נגד מנהג "רוב מקומות" שהאישה יושבת בבית הכנסת עם האנשים ומלין את התינוק בחיקה. לא ארחיב כאן בדיונים ארוכים במח...

זאב בן אריה וע'סאן מנאסרה | אור על גבי אור: מסע בעקבות הסוּפים ענבר; ישראל תשס"ו   משיקולי שמירה על שלמות המשפחה עמדנו אמש, שני גברים עייפים, באיזה טקס פגאני*, וניסינו קצת לחפור מתי נפלה עלינו היהודים הזיארה הזאת. בדיוק השבת ביליתי בעולמם הרוחני של הסופים בעזרת ספרם של בן אריה ומנאסרה. יש לי חיבה גדולה לקריאה לא־אובייקטיבית של ספרים על דתות אחרות. כלומר היה נחמד להיות אובייקטיבי, אבל מהר מאוד מבינים שזה לא עובד, ואנחנו קוראים את הטקסט בעיניים יהודיות ובעל כורחנו מוצאים את המשותף ואת המבדיל.  הסוּפים הם מוסלמים רוחניים המבקשים חיי פרישות וסגפנות. ראשיתם נעוצה כבר בראשית האסלאם ובצורה מגובשת לפחות במאה התשיעית. מבחינתם "הידע המועיל" הוא ידע שנחשף לא בכלי התבונה ומתוך ספרים, אלא מתוך התנסויות אישיות לאחר שורה של הכנות גוף ונפש. הסופי מבקש קשר אהבה עז עם האל, הידבקות והיטמעות בו, וחלק גדול מהספרות הסופית מוקדש לתיאור האהבה הזאת. מקובל אצלם הדימוי מג'נון, משוגע, המלא באהבה יוקדת עד שמאבד את עצמו.  ואיפה זה פוגש את היהדות? ביהדות המיסטיקה מתפתחת כמובן אחרת. כבר הפגישה ...

עמנואל טוב | ביקורת נוסח המקרא: פרקי מבוא מוסד ביאליק (ספריית האנציקלופדיה המקראית); מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת, ירושלים תשע"ד   ספרו של טוב הוא מספרי היסוד החשובים בתחומו. ביקורת הנוסח עוסקת בנוסח המקרא לאחר גיבושו, בדרכי העתקתו ומסירתו מאז ימי קדם ועד לימינו אנו. ביקורת זו היא בגדול מה שמכונה 'הביקורת הנמוכה' ואין לה עניין ישיר עם 'הביקורת הגבוהה' זו העוסקת בגיבוש הנוסח בזמן יצירתו ומעלה השערות על תעודות או מקורות שונים שמהם גובש הנוסח השלם. הנוסח המוכר לנו והחשוב ביותר הוא 'נוסח המסורה' (להלן: נה"מ), אך לצד זה התקיימו מגוון נוסחים נוספים, ביניהם הנוסח השומרוני, מגילות מדבר יהודה, טקסטים קצרים נוספים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות, נוסח העולה מתוך התרגומים העתיקים כמו תרגום השבעים, תרגומים ארמיים, סוריים, יווניים וערביים. השינויים הגדולים בין נוסחים אלו מעלים שאלות רבות בדבר התפתחות הנוסח. אך אפילו בעדי נוסח המשתייכים לנה"מ מצויים לא מעט שינויים המעלים תהיות שונות בדבר מסירת הנוסח או בשאלת הנוסח המקורי אם ישנו כזה. שינויים אלו מחולקים לכמה סוגים, כ...

תלמוד ירושלמי מסכת שקלים | פירוש אור לישרים מאת הרב יהושע בוך מכון הירושלמי * אריאל; ירושלים תשע"ג   מאז ומתמיד ידעתי שבלימוד התלמוד הירושלמי ניתן לבחור בין לימוד עם נוסח מדעי מדויק כמו במהדורת האקדמיה ללשון עברית, ובין לימוד עם נוסח פחות מדויק מדעית אך מבואר בעזרת מגוון פירושים, ישנים וחדשים, חלקיים ומשולבים, שרק בעזרתם ניתן לעמוד על הסוגיה במלואה. יש כמובן כאלו שמשלבים בין השניים, אבל זה לא מתאים לעצלנים כמוני. לא חלמתי שישנו פירוש המשלב הן נוסח מזוקק הן ביאור איכותי וקל. לאחרונה הכיר לי יהונתן קרני את הירושלמי עם פירושו של הרב יהושע בוך. התחלתי ללמוד את מסכת שקלים במהדורה זו ואני נהנה מאוד. נוסח התלמוד מבוסס על כ"י ליידן במהדורת האקדמיה, תוך הסתייעות גם בכ"י נוספים מתוך שרידי הירושלמי ועוד. בחלקו העליון של כל עמוד מופיע הטקסט כשהוא "נקי", ובחלקו התחתון מופיע הטקסט בשילוב עם פירוש מילולי ומורחב. הפירוש מרחיב ומנתח היטב את המקבילות הן בירושלמי עצמו הן במקורות מקבילים, תנאיים ואמוראיים, והוא גם עושה שימוש רחב בכל הכלים שחקר התלמוד מציע, ואולי אדגים באחד מהם. כב...

יואל רפל | התפילה לשלום המדינה: תולדותיה, תכניה ופירושה כנרת, זמורה־ביתן; ישראל תשע"ח   את ספרו של רפל קראתי אמנם לפני כשנה, אך לאחרונה נדרשתי אליו לכמה עניינים ולרוח הימים ברצוני להעלותו על נס. זהו ספר מחקר יסודי אך גם מרתק וכיף לקריאה, מה שגרם לי לקרוא אותו כמעט בנשימה אחת. הספר מבוסס על עבודת ד"ר שהגיש המחבר לפרופ' אלי ויזל (בשם: The Convergence of Politics and Prayer: Jewish Prayers for the Government and the State of Israel).  שני מוקדים חשובים יש בספר, בעיניי. המוקד הראשון הוא מחקר מקיף של מקורות התפילה למען השלטון, החל מהביטוי שלה במקרא ובמסכת אבות ועד לתפילת 'הנותן תשועה'. המוקד השני הוא יסודותיה של התפילה לשלום המדינה כאן במדינת ישראל הצעירה, הן עיון בהתאמת התפילה לשלום המלכות לשלטון יהודי הן בחינת מקורות התפילה שבידינו. אילו הייתי המחבר הייתי מפריד יותר בין השניים, אך בספר שלפנינו, אם מפני תודעה היסטורית רציפה של המחבר ואם מפני אילוץ של עריכה, ישנו עירוב בין התפילה הקדומה לתפילה של מדינת ישראל, וכך חולק הנושא ההיסטורי לפרקים הראשון (מקורות התפילה) והשליש...

יאיר אגמון ואוריה מבורך | יום אחד באוקטובר מגיד; ירושלים 2024   הייתי די סקפטי לגבי קריאת הספר החדש של אגמון ומבורך. ככל שאנחנו נכנסים יותר ויותר למלחמה אני מפתח נוגדנים לכל חומר כתוב על השביעי באוקטובר, על הסיפורים המזעזעים, על הגיבורים, על הלחימה וגם על השיח הבינלאומי. גם בקורונה הבנתי שאני די מהר מלא מדיי מהעניין ולא מסוגל לקרוא או לצפות בכל מה שקשור לחדשות, כזה אני, לא מסוגל להתמודד ונסגר. בפועל חוויתי משהו אחר, ועל כך בהמשך.  בספר מוצגים ארבעים סיפורים נבחרים על ארבעים גיבורים במלחמת השבעה באוקטובר, חלקם גיבורים שמסרו את חייהם בשביל להציל אחרים וחלקם גיבורים שנלחמו כדי שהם ובני משפחתם יישארו בחיים. הספר מתייחד בשני דברים: ראשית, בסיפור המלא של הדמויות עוד לפני האירועים, בדינמיקה בין בני זוג או בין הורים לילדים, כך שאנחנו מתחברים מתוך כל סיפור לדמות המרכזית על כל מורכבויותיה וחלקיה האנושיים והמרגשים. ושנית, במגוון הציבורי הרחב, יהודים וערבים, חילונים, דתיים וחרדים. הגיוון של הספר ניכר גם בזירות הסיפורים ובנקודות המבט, יש שמסופר על חייל בתפקיד, לפעמים איש כוחות ההצלה, לפעמי...

שרה כ"ץ | פִּתּוּחִים פְּתוּחִים וַאֲטוּרִים: עיוני מחקר ביצירת שלמה אבן גבירול מוסד הרב קוק; ירושלים תשנ"ב   ספרה של כ"ץ מכיל מחקרים שאת חלקם פרסמה המחברת ז"ל בבמות שונות. חציו הראשון מעמיק בתכנים ובצורות, בחכמת השיבוץ ועוד, עניינים מורכבים ולא בהכרח קלים לקריאה רציפה. החצי השני כבר נפתח ליחסי המשורר עם רעיו־מרעיו, השפעתו לדורות ודברים שנכתבו להערכתו, עניינים המקרבים אותנו מעט יותר לביוגרפיה של רשב"ג. אחד הדיונים בספר עוסק בשאלה שהעסיקה את המחקר רבות – עניינו של רשב"ג בקבלה ובעיקר שאלת השפעתו על התפתחות הקבלה בימי הביניים. שלום ותשבי נוטים לצמצם את השפעתו על הקבלה, בניגוד להיסטוריונים שעסקם בקבלה משמעותי פחות, אך המחברת מבקשת להעמיק בשאלת השימוש בהיבטים קבליים אצל רשב"ג, והיא מונה נקודות זיקה רבות אצל רשב"ג אל המסתורין ואל המטפיזיקה (עמ' 32–53). הקשרים של רשב"ג עם בני דורו מעניקים לנו נקודות עוגן היסטוריות ברורות יותר מאשר העיון ביצירתו כשהיא לעצמה. מתוך הטקסטים עצמם קשה מאוד ללמוד דברים ברורים, אך במאמץ ניכר מצליחים החוקרים לדלות מידע,...

חרדים ישראלים: השתלבות בלא טמיעה? | בעריכת ע' סיון וק' קפלן הקיבוץ המאוחד * ון ליר; ירושלים תשס"ד   מהישרדות להתבססות: תמורות בחברה החרדית בישראל ובחִקרה | בעריכת ק' קפלן ונ' שטדלר הקיבוץ המאוחד * ון ליר; ירושלים תשע"ב   מכון ון ליר עוסק רבות בעניינים ציבוריים וחברתיים, ובין היתר מקדיש משאבים מיוחדים למחקר הציבור החרדי, במסגרתם הוציא כבר כמה אסופות מחקר על החברה החרדית. במשך השנים הזדמן לי לעיין במאמרים אלו לא מעט, יש מהם איכותיים ויש מהם פחות. לאחרונה מצאתי איפשהו שניים מהספרים וכך הצלחתי לקרוא אותם ברצף ובריכוז. הספר הראשון בסדרה הוא חרדים ישראלים: השתלבות בלא טמיעה? למרות שעברו מאז הפרסום כמה שנים טובות ובתחום מדעי החברה זה לא מעט זמן, יש חשיבות לחלק נכבד מהמחקרים, ואציין בקצרה לאלו שתפסו אותי. הקובץ פותח במאמרו של הרב בני לאו, 'תמורות בעולם ההלכה הספרדי: ממסורת לספרות', מהכותרת ניתן להבין שהוא עוסק בעיקר במעבר ממסורת מימטית (מחקה) להלכה כתובה (בדומה לדיון שפתח פרופ' חיים סולובייצ'יק אשר הוזכר כאן בעבר), אך הוא בעיקר מתרכז במאמציו של הרב עוב...

יהושע ענבל | נאורות והשכלה מוסד הרב קוק; ירושלים תשפ"ד   בשבוע שעבר רכשתי ביריד של מוסד הרב קוק את ספרו החדש של הרב יהושע ענבל. מניח שרבים מכם מכירים את ענבל, וגם יודעים שלמרות שכתביו הם פולמוסיים ואמוציונליים, יש לו ידע רב וגם זווית ראייה מאתגרת. אני רגיל שאנשים מזלזלים בספרים כאלו, לפחות מבחינה מחקרית, אבל אני רואה חשיבות גם בספרים כאלו. לפני קרוב לעשור נחשפתי לספרו ההגותי הראשון 'תורה שבעל פה', כבר אז הפריע לי הבלגן, אבל אני מוצא את עצמי פעמים רבות נדרש לספר ולו בשל הידע והמקורות הרבים בהם הוא גדוש. מאז הכרתי את המחבר קצת יותר, מצאתי בו איש שיחה נחמד, מוכשר ודובר רהוט, לעתים גם משעשע, ואפילו זכיתי פעם לחטוף מנחת קולמוסו מאמר עוקצני לא פשוט. גם במקרה הנוכחי ספרו מאיר זוויות פחות מוכרות על הנאורות וההשכלה, מתפלמס עם הנחות המצויות במחקר, ובעיקר מציג קורפוס רחב של טקסטים, ועם זאת נדמה שמטרתו העיקרית אינה אקדמית יבשה אלא חינוכית וממלאת תפקיד פנימי. עם זאת, יש בספר כמה כשלים וקפיצות, ואולי ארגון ועריכה בסיסיים היו משפרים את המצב, וכפי שאסביר. אקדים בכך שהספר שלו, כמשקף את האו...

דבורה ווגנר, האברך יענקי וייסברג  קינמון; ישראל 2023   את הספר של ווגנר התקשיתי להניח מידי. זהו ספר מרתק, חד, פוגע במקומות רגישים, ואחרי שיהודית רעייתי סיימה את קריאת הספר כולו במשך כמה שעות, גם התעורר בינינו דיון מעניין. במרכז הסיפור יענקי וייסברג, אברך איכותי העמל בתורה, שנשוי לחייהל'ה, אשת הייטק קרייריסטית שמתקדמת יפה בעבודתה. ביום בהיר יוצר עם יענקי קשר אחיו ארי שיצא בשאלה עשור קודם לכן ונזרק אז מהבית בבושת פנים. כעת הוא מבקש לחדש את הקשר וגם לעדכן על נישואיו לבחירת לבו ערגה סדן, בתו של רב חשוב בציונות הדתית.  דרך שבעולם שאדם המגיש עבודת ד"ר מבקש שלא לגנוז אותה שתעלה אבק, ולכן מנסה לקדם את העבודה לכדי ספר אקדמי או למצער מפרק אותה למאמרים הראויים לפרסום בבימות שפיטות. ייחודית היא המחברת שלנו שאת תובנותיה מעבודת הד"ר שלה יצקה אל רומן עלילתי מרגש. העבודה שלה נושאת את השם: אבי מורי, בעל הבית – אבהות חרדית בישראל: פרקטיקה, שינויים, חידושים ותמורות (בר־אילן תשע"ח; להלן: ע"ד). העבודה בוחנת דגם אבהות ייחודי לחברה החרדית אותו היא מכנה בשם 'האברך הפעיל', לאמור...