עמנואל טוב | ביקורת נוסח המקרא: פרקי מבוא

עמנואל טוב | ביקורת נוסח המקרא: פרקי מבוא

מוסד ביאליק (ספריית האנציקלופדיה המקראית); מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת, ירושלים תשע"ד

 

ספרו של טוב הוא מספרי היסוד החשובים בתחומו. ביקורת הנוסח עוסקת בנוסח המקרא לאחר גיבושו, בדרכי העתקתו ומסירתו מאז ימי קדם ועד לימינו אנו. ביקורת זו היא בגדול מה שמכונה 'הביקורת הנמוכה' ואין לה עניין ישיר עם 'הביקורת הגבוהה' זו העוסקת בגיבוש הנוסח בזמן יצירתו ומעלה השערות על תעודות או מקורות שונים שמהם גובש הנוסח השלם. הנוסח המוכר לנו והחשוב ביותר הוא 'נוסח המסורה' (להלן: נה"מ), אך לצד זה התקיימו מגוון נוסחים נוספים, ביניהם הנוסח השומרוני, מגילות מדבר יהודה, טקסטים קצרים נוספים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות, נוסח העולה מתוך התרגומים העתיקים כמו תרגום השבעים, תרגומים ארמיים, סוריים, יווניים וערביים. השינויים הגדולים בין נוסחים אלו מעלים שאלות רבות בדבר התפתחות הנוסח. אך אפילו בעדי נוסח המשתייכים לנה"מ מצויים לא מעט שינויים המעלים תהיות שונות בדבר מסירת הנוסח או בשאלת הנוסח המקורי אם ישנו כזה. שינויים אלו מחולקים לכמה סוגים, כמו חסרות ויתרות, הפרדה בין מלים או פסוקים, שינויים פרשניים, אותיות מסומנות וחריגות ועוד. 

הספר שלפנינו יוצר פסיפס מרהיב ועושה סדר בכל התחום. הוא פורט לפרוטות את כל ההיבטים שציינתי, מבאר יפה כל נקודה וגם מדגים ומציג טבלאות ומעט תמונות. הדגש על כך שמדובר במהדורה שנייה נובע מההבדלים העצומים בין המהדורות (בסילבוס של קורס מסוים, שבעקבותיו גם נזכרתי שטרם קראתי במסודר את הספר, הודגש פעמיים כי יש להשתמש במהדורה השנייה ולא בראשונה). בשנים שחלפו בין המהדורות פוענחו ופורסמו טקסטים ומחקרים רבים הנוגעים למגילות מדבר יהודה, באופן ששינה את פני המחקר. המהדורה השנייה משקפת גם את מהפך המחשוב שחל בינתיים, ובסיומם של סעיפים רבים בספר מצוינים גם המאגרים והכלים הדיגיטליים המסייעים לאותו סעיף. 

טעימה קטנה מהספר. בפרק רביעי העוסק ב'העתקת ספרי המקרא ומסירתם מדור לדור', עוסק המחבר בחומרי הכתיבה החל מבית ראשון, מנהגי כתיבה מיוחדים, כמו רווחים או חלוקה לפסוקים, טכניקות של תיקון שגיאות, אופני הכתיב ועוד. בעיסוק בתהליכים שונים במסירת הנוסח הוא מציג מספר שינויים מאלפים בין עדי הנוסח השונים, שבהינתן ויש טעות באחד מהם, ניתן להציע הסברים מעניינים, ואציג דוגמאות אחדות: (בר' ד ח) נה"מ: "ויאמר קין אל הבל אחיו [שומרוני: נלכה השדה] ויהי בהיותם בשדה" – חיסור אקראי; (עז' ב כה) נה"מ: "בני קרית ערים [בתה"ש: יערים]" – כנ"ל; (יש' ל ל) נה"מ: "והשמיע [מגילת יש"א נוסף: השמיע] ה'" – דיטוגרפיה, כתיבה כפולה מוטעית בדרך כלל; (יר' נא ג) נה"מ: "אל [נה"מ נוסף: ידרך] ידרך הדרך" – כנ"ל; (בר' יד יד) נה"מ: "וירק [שומרוני: וידק] את חניכיו" – חילופי ד/ר; (בר' כב יג) נה"מ: "וירא והנה איל אחר [שומרוני: אחד] נאחז בסבך בקרניו" – חילופי ד/ר; (מל"א כב כ; דה"ב יח יט) שניהם בנה"מ: "ויאמר זה [אמר] בכה [ככה] וזה אמר בכה [ככה]" – חילופי ב/כ; (בר' לא מ) נה"מ: "הייתי ביום אכלני חרב [שומרוני: חרף] וקרח בלילה" – חילוף פונטי ב/פ; (בר' לא מט) נה"מ: "והמצפה [שומרוני: והמצבה] אשר אמר יצף ה'" – כנ"ל; (בר' מט יט–כ) נה"מ: "והוא יגד עקב, מאשר [תה"ש: עקבם, אשר] שמנה לחמו" – הבדלי תפישה בחלוקת המילים; (יונה א ט) נה"מ: "עברי [תה"ש: עבד י'] אנכי" – הבנה כקיצור; (בר' ב ב) נה"מ: "ויכל א'להים ביום השביעי [שומרוני: הששי]" – שינוי תאולוגי; (דב' לב מג) נה"מ: "הרנינו גוים [תה"ש וקומראן: שמים] עמו כי דם עבדיו [שם: בניו] יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו [שם: אדמת] עמו" – שינוי מגמתי; (דב' כה יא) נה"מ: "והחזיקה במבשיו [שומרוני: בבשרו]" – לשון נקייה.

למרות שהספר נושא את השם 'פרקי מבוא', הוא לא נכתב בצורה עממית ונגישה דיה. הטקסט רבוד, הוא מייחד פונטים שונים לטקסטים שונים, גדלי אותיות שונים, וגם סימנים לא שגרתיים להפניה לעמ' אחרים בספר המרחיבים את המונח המצוין (← עמ' X) או ללוח הסבר מונחים ומושגים (+ אחרי המונח). ריבוד הטקסט וריבוי הסימנים הלא־שגרתיים לא מאפשרים קריאה מהירה וקלילה ונדרש לא מעט ריכוז, אם כי זה בוודאי משתלם. אין ספק שמדובר בספר מבואי חשוב מאוד לכל מי שמתעניין ולו במעט בתחום רחב ומשמעותי זה.