ספרים וכתבי יד: סקירות ואנקדוטות

  מתחילים מבראשית פוסט המלצות על ספרים בעלי זיקה מחקרית ואקדמית המסודרים לפי פרשיות השבוע.   יואל אליצור | מקום בפרשה: גיאוגרפיה ומשמעות במקרא ידיעות ספרים; ישראל 2014   ספר נהדר ממש שראוי לעטר בו את שולחן השבת. פרופ' יואל אליצור, בעל שם בגיאוגרפיה מקראית והיסטורית, בחר לכל פרשה עיון גיאוגרפי, ארכיאולוגי ובלשני שמברר ומזהה מקום או מספר מקומות שנזכרו בפרשה. פלא גדול של חיבור בין ידע מקצועי לבין הנגשה השווה לכל נפש. כבר עם יציאת הספר הפנה אותי חבר למשפט יפהפה בהקדמת הספר, שלא פעם ניצב מול עיניי בכתיבת הסקירות. לאחר שהמחבר מספר ששורשי הספר נעוצים בפינה שבועית קצרה ברדיו, הוא משתף: "ההזדמנות הזאת אפשרה לי להגיש חידושים קטנים או גדולים שלי ושל אחרים, בעיקר בתחום הגיאוגרפיה המקראית, בלי הכבלים המייגעים של הכתיבה המדעית הדורשת ממך להקדיש חודש או חודשיים לקריאת כל הספרות המחקרית לפני שאתה מנסח משפט אחד משלך, ההופכת כל היגד רענן לסבך של ציטוטים והתמודדויות עם דעות החולקות על דעתך או הדומות במשהו לרעיון שלך." לספר מצורפים גם תרשימים ותמונות, חלקם בצבע.     ...

יהודה הלוי: שירי החול | מהדורת יוסף יהלום מאגנס; ירושלים תשפ"ד   הופעתה של מהדורה מלאה לשירי ר' יהודה הלוי הינה אירוע משמח ורב משמעות. כבר בראשית שנות ה־90 ביקר יוסף יהלום, המהדיר, בספרייה הרוסית הלאומית בסנקט פטרבורג, עוד לפני עליית מסך הברזל, וזיהה שם קטעים מכתבי היד החשובים המרכיבים חלקים מהדיוואן הקנוני הגדול של שירי ריה"ל. אל הקטעים הללו צורפו עוד קטעים רבים נוספים מכתבי יד. במשך שנים ארוכות טרח ויגע יהלום בהתקנת נוסח השירים לדפוס, ועליהם הוא הוסיף ביאור מקיף אך גם מתומצת.  כמבוא לספר הוסיף יהלום כמה פרקים על אודות ריה"ל והשירים. למעשה הוא כבר פרסם ביוגרפיה יפה על ריה"ל – שירת חייו של ר' יהודה הלוי (ירושלים תשס"ח), אך לספר שלפנינו הוסיף כמה פרקים שרלוונטיים לדיוואן. הפרק הראשון סוקר את תולדות המחקר על ריה"ל ואת הדיוואנים העיקריים שמהווים בסיס למהדורה החדשה. הפרק השני מספר את סיפורם של המסרנים של שירת ריה"ל, את תפוצת השירים והתקבלותם, ולבסוף על אודות השיר 'ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך' המלווה באגדה ידועה ועל התקבלותו במשך השנים. הפר...

רוביק רוזנטל | מסעותיי עם העברית כתר; 2022   אחד מהרגעים השבועיים היפים שלי מופיע בבוקרו של יום חמישי, עם קבלת הניוזלטר השבועי 'הזירה הלשונית' של רוביק רוזנטל. רוזנטל הוא בלשן וסופר פורה, הוא פרסם מילונים וספרים רבים, ולצד טור לשוני שבועי שהוא מפרסם באתר שלו הוא גם מאפשר שליחת שאלות לשוניות עליהן הוא משיב בחינניות ובנדיבות. נעזרתי לא מעט באתר שלו, בייחוד בתשובות שהשיב לשאלות ששלחתי, אך גם בתור מאגר ענק של מידע רלוונטי למקרים של התלבטות עריכה או ניסוח. הספר שלפנינו שונה משאר ספריו של רוזנטל. מדובר בסוג של אוטוביוגרפיה לשונית, יומן מסע של איש שרואה את העולם באותיות ובמשפטים. הוא מספר על שורשיו הגרמניים, על ילדותו בקיבוץ, על חלומות ושברים אישיים ומשפחתיים, על עבודתו העיתונאית והבלשנית, והכול מתוך פריזמה בלשנית ומילולית. רוזנטל הוא תופעה ייחודית במינה. יש בו שילוב של מקצועיות עם ירידה אל העם, יקיות בלתי מתפשרת עם גמישות והומור בשפע, וכשאני מדבר על גמישות אני מתכוון להבנה עמוקה שהבלשנים והמון העם אינם שני צדדים של המתרס, אלא העם הוא חלק מיצירת הלשון. חשוב ורצוי לתקן ולדייק...

יהושע גרנט | אז מלפני בראשית: דברים שקדמו לבריאה בראי הפיוט הקדום יד יצחק בן־צבי; ירושלים תשפ"ג   לא בכל יום אנחנו פוגשים ספר שבוחר תמה אחת, לכאורה די שולית, ובונה מעליה בניין מרהיב. הספר שלפנינו בחר לו למוקד עיונו את מגוון המסורות על אודות דברים שקדמו לבריאת העולם, וכפי שהן משתקפות בפיוט הקדום. אבל כדי לבדוק את המסורות הללו יצא המחבר למסע שגלש הרבה מעבר לסוגת הפיוט המצומצמת יחסית, ואכן העלה עמו עושר עצום ומורכב של מקורות ועיונים, לא רק בספרות חז"ל אלא גם בספרות בית שני ובמגוון מקורות מקבילים מתרבויות שונות. העיונים העלו לא מעט הבדלי גישות ותפיסות בשאלות אלו, חלקם חושפים פולמוסים סמויים ומרתקים.   בסקירה שכתבתי על ספרו של אריאל זינדר, קומי רוני, עמדתי על החלוקה המקובלת בחקר הפיוטים בין תכנים לצורות. האסכולה הירושלמית, שבראשה עמד פליישר וכיום אחריו שולמית אליצור, השקיעה את עיקר מרצה בצורות, מתוך תפיסה שזהו הרובד הניתן למחקר ולמדידה. הספר שלפנינו מושקע רובו ככולו בתכנים, אבל מתוך עיון תמטי המבקש לדעת מה אומרים הפיוטים ומה העולם התפיסתי והערכי שעומד מאחורי דבריהם. בהקשר ...

ונתנה תוקף: שבר, פיוט והתעצמות | עורך: יונדב קפלון ידיעות אחרונות; ישראל 2024   "ונתנה תוקף" הוא אסופה מגוונת ומרגשת של קטעי מדרש, ספרות, שירה ותפילה, הן ממקורות קדמונים הן ממקורות בני זמנינו, כשבמרכזם שירים וטקסטים שנכתבו בדם וביזע בשנה האחרונה. עורך הספר הוא המשורר היקר יונדב קפלון, איש בעל נשמה גדולה, שגם שילם מחיר משפחתי כבד במלחמה הנוכחית. את הספר המיוחד הזה קיבלתי הבוקר, לצערי באיחור קל. הספר מסודר לפי "הימים הנוראים" וחגי תשרי, בחירה שבהחלט ניתן להבין, אבל חשוב להדגיש שהטקסטים כאן נצחיים וראויים לקריאה וללימוד לאורך כל השנה. בין הטקסטים המרטיטים נוכל למצוא למשל את צוואתו של בן זוסמן, קטעי ספרות של חיילים משדה הקרב, קטעי דמע של משפחות הקורבנות וגם שירים המבטאים את הכאב הגדול של כולנו. הרעד עובר בקוראים עוד לפני שפותחים את הספר. על עטיפת הספר זועק אלינו האיור המפורסם של איתן רוזנצווייג הי"ד, "קומא, מי עפצים וקנקנתום", יצירה שאי אפשר להישאר אדיש מולה. איתן, שנפל בעזה לפני קרוב לשנה, דחס אל תוך 3.6 מטרים את סיפור הגורל היהודי. בתוך הגורל הזה שמשקיף...

מאה לילה ולילה: באהלי קֵדר ויריעות שלמה | תרגום ומבוא: אמיר לרנר מאגנס; ירושלים תשפ"ד   שם הספר אינו משחק מילים גרידא על היצירה 'אלף לילה ולילה', אלא שם אמיתי של קובץ סיפורים קטן וצנוע שנוצר בעולם המוסלמי של ימי הביניים בצִלו של אחיו הגדול בן האלף. תבנית הספר דומה ל'אלף', גם בו יש מגוון סיפורי הרפתקאות, אהבה, כשפים ונפלאות, מסעות ומלחמות, משלים ודברי מוסר. גם סיפור המסגרת דומה מאוד – בת של שר בשם שהרזאד, המבקשת להציל את עצמה מהמלך קוטל הנשים, וסיפוריה הם אלו שמחלצים אותה מהגורל המר. במשך מאה ואחד לילות היא מרתקת אותו בסיפוריה היפים, עד שלבסוף נקשרת בה נפשו, והוא מקבל על עצמו את הלקח ושב ממנהגו להרוג נשים בתום הקשר הלילי עמהם. לפנינו תרגום שלם ראשון לעברית של הקובץ הזה, על פי כתבי היד הקדומים של החיבור, תוך בחינה והשוואה עם כתבי היד האחרים. במבוא בוחן המחבר את תולדות הקובץ ונוסחיו, לשונו וחומריו הספרותיים. בחלקו האחרון של הספר, ניתוח והרחבות לאחדים מנושאי הספר, בהם גם בדיקת מקורות ההשפעה על החיבור, ביניהם נמצאים גם מקורות מהיהדות ומתרבויות אחרות. אתן דוגמה...

יהושע בלאו ויוסף יהלום | מפגשי עֵבֶר ועֲרָב: מצב המחקר של קשרי הערבית וספרותה עם הספרות העברית בימי הביניים מאגנס; ירושלים תשפ"ב   כשהגיע הספר לידי התאכזבתי קלות. מתוך 115 עמ' ישנם בסך הכול 59 עמ' של מחקר "נקי", שגם הם, חלקם מכילים טקסטים מנוקדים בערבית־יהודית שהתגלו לראשונה, כלומר אורך של מאמר מכובד. אם כי מן ההגינות להדגיש את המילים "מצב המחקר" שבכותרת המשנה של שם הספר, כמו גם את הבהרת המחברים במבוא כי מדובר בסיכום המחקר. אך למרות שמדובר במועט המחזיק את המרובה, ניתן היה להרחיב מעט יותר במבוא לעולם עשיר זה ובדוגמאות נוספות. בחיבור זה מבקשים המחברים לסקור את התרבות הלשונית של יהודים במרחבים שונים, כמו שקרה למשל עם הארמית ומאוחר יותר עם הלאדינו והיידיש, אבל בדגש מיוחד על הערבית שבשלב מסוים אף נוצרה לה שפה ייחודית – ערבית־יהודית. מה היה מעמדן של שפות אלו בתרבות היהודית הגבוהה? בעוד השפות יידיש ולאדינו לא שימשו בדרך כלל כשפות התרבות הגבוהה, ודובריהן נזקקו לעברית כלשון ספרית, הרי שבחברה הערבית־היהודית של ימי הביניים עלתה השפה הערבית לגדולה. ככל הנרא...