יהודה הלוי: שירי החול | מהדורת יוסף יהלום

יהודה הלוי: שירי החול | מהדורת יוסף יהלום

מאגנס; ירושלים תשפ"ד

 

הופעתה של מהדורה מלאה לשירי ר' יהודה הלוי הינה אירוע משמח ורב משמעות. כבר בראשית שנות ה־90 ביקר יוסף יהלום, המהדיר, בספרייה הרוסית הלאומית בסנקט פטרבורג, עוד לפני עליית מסך הברזל, וזיהה שם קטעים מכתבי היד החשובים המרכיבים חלקים מהדיוואן הקנוני הגדול של שירי ריה"ל. אל הקטעים הללו צורפו עוד קטעים רבים נוספים מכתבי יד. במשך שנים ארוכות טרח ויגע יהלום בהתקנת נוסח השירים לדפוס, ועליהם הוא הוסיף ביאור מקיף אך גם מתומצת. 

כמבוא לספר הוסיף יהלום כמה פרקים על אודות ריה"ל והשירים. למעשה הוא כבר פרסם ביוגרפיה יפה על ריה"ל – שירת חייו של ר' יהודה הלוי (ירושלים תשס"ח), אך לספר שלפנינו הוסיף כמה פרקים שרלוונטיים לדיוואן. הפרק הראשון סוקר את תולדות המחקר על ריה"ל ואת הדיוואנים העיקריים שמהווים בסיס למהדורה החדשה. הפרק השני מספר את סיפורם של המסרנים של שירת ריה"ל, את תפוצת השירים והתקבלותם, ולבסוף על אודות השיר 'ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך' המלווה באגדה ידועה ועל התקבלותו במשך השנים. הפרק השלישי טכני בעיקרו, והוא מפרט את מבנה הדיוואנים בכתבי היד. גוף המהדורה מחולק לאיגרות ולשירים. לכל שיר פירוט ביבליוגרפי, תרגום הכותרת מערבית, חילופי נוסח וביאור. אציין כי לעתים הסתפק המחבר בהפניה לפסוק המשובץ בשיר, גם כאשר הפסוק עצמו דורש ביאור, אך אפשר שעובי הכרך לא אפשר הרחבה נוספת של הביאור. 

בסוף הספר רשימה של כתבי היד, מפתח המשקלים ורשימת שירים. אך לגודל חשיבות הספר כך גודל האכזבה מהחיסרון הבולט והמשמעותי של מפתח לפי עניינים ונושאים, או למצער חלוקה בסיסית לפי סוגות כמו שירי יין, שירי טבע, שירי חשק וכדומה. ספר ללא מפתח, בוודאי ספר כזה, שקול פשוטו כמשמעו לבית גדוש בטוב אך נטול מפתח. יש לקוות לתיקון חיסרון זה, ואולי אולי, צפונה לה משאלה, נזכה בקרוב גם לכרך של שירי הקודש ולפחות שם יהיה מפתח שכזה.

"עטיו קני לב לא קני עץ ישאבו / משקתות הלב ולא יצמאו // גם כל בשמיו מור וכל סמיו מתום / לוּ על רפאים רוקחו נרפאו" (שיר שנב, עמ' 574). קריאה בשירי ריה"ל יכולה היא שתשיב את הנפש. ראוי לציון גם העימוד מאיר העיניים של ידידנו ברוך הכישרון חנוך ולדנברג, שמלבד כישרונו העיצובי הוא גם תלמיד חכם שמעורב בתכני הספרים שעוברים תחת ידיו ומשביח אותם. ספר זה הוא אפוא בבחינת "תורה מפוארה בכלי מפואר".