משה גיל | והרומאי אז בארץ: אחד עשר פרקים בהיסטוריה של ארץ ישראל

משה גיל | והרומאי אז בארץ: אחד עשר פרקים בהיסטוריה של ארץ ישראל

הקיבוץ המאוחד; תל־אביב תשס"ט

 

ספרו של גיל מיועד למיטיבי לכת. לאחרונה ניסיתי להשקיע בקריאתו והבנתי שהוא מתאים ואף מומלץ רק למי שלומד היטב את אחת הסוגיות התלמודיות שעוסקות בדיני קרקעות וקנייניהן. אולי לכן הוא מונח אצלי כמה שנים טובות ללא שימוש. הייחודיות של הספר היא עיסוקו "בהיסטוריה האגררית [-חקלאית] של ארץ ישראל", מתוך עומק הסוגיות בספרות חז"ל, ובעיקר בדיון והשוואה מעמיקים למגוון תעודות וקבצי חוקים של השלטון הרומי בארץ ישראל בשלהי הבית השני ובימי המשנה. 

מתוך כך הוא מאיר באור של ממש כמה עניינים חז"ליים מרכזיים, כמו מעמד הבעלות על הקרקעות, המסים, האשראי, הריבית, ויורד לשורשם האטימולוגי של מונחים כמו סיקריקין, מסיקין, הפטיש בירושלים, אריסים, חזקה ועוד. למשל במונח סיקריקין הוא מציג כחמש אפשרויות אטימולוגיות מרומית או יוונית שהוצעו במחקר, דן בהן לעומק, ולבסוף מציע שמדובר בביטוי יווני שמשמעו "מווּתרת", כלומר קרקע שוויתרו עליה (עמ' 96). בעניין הפטיש שהיה מכה בירושלים עד ימי יוחנן כהן גדול, הוא מביא שכבר מימים קדמונים היה קושי להבין את הכוונה, והבבלי הציע שהוא ביטל את הפטיש של בעלי המקצוע שהיה מכה ומרעיש בירושלים. למעשה במשנה כתוב שהוא ביטל את המעוררים ואת הנוקפים, ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלים (ולא כתוב שהוא ביטל משהו בנוגע לפטיש כמו בשאר הדברים). גיל מציע על יסוד כ"י קמברידג' של המשנה וקטע גניזה, בהם כתוב פשיט, ועל סמך מקורות מפתיעים נוספים, שמדובר במילה יוונית אפשיטיכה, שמשמעותה היעדר אספקת מזון, כלומר בימי יוחנן כה"ג כבד בירושלים הרעב, ולא הייתה הקרבת קרבנות במקדש, והוא ביטל וכו' (עמ' 119). בדומה, ובדרכים נוספות, גם על סמך תרגומים בארמית ובסורית, הוא מפרש את המושג "אוירה של חצר", לא כחלל כפי שהוא בלשוננו, אלא כמבוא, פרוזדור, כניסה, פתח וכדומה (עמ' 131). [תוך כדי קריאתי בספר שמעתי את הקטנטנה שלי מציעה לחברתה "בואי נהיה תּוֹמָאוֹת", הכרתי את השיבוש הלשוני שלה מהמילה "תאומות", אך החברה שאלה: "טבעות?". לא יכולתי שלא להשתעשע בהמחשה המעולה הזו לתהליכי "טלפון שבור" המתוארים בספר, כאלו הנובעים מהשתכחות השפה מדור לדור.]

גיל מעלה בספר השערות רבות, חלקן נראות רחוקות קצת ולא מבוססות, רבות מהן בוודאי חולקות על הפרשנות של חז"ל ובוודאי על פרשנות של פרשנים וחוקרים רבים, אבל גם מי שמתקשה לקבל זאת, יכול לקבל תועלת מתוך דבריו בכמה וכמה דברים. נקודות נוספות של קושי הן הניסוח הכבד, לטעמי, בפרט כאשר מדובר בסוגיות מורכבות. בנוסף, הוא משלב בתוך הטקסט את המלים בתעתיק יווני ולטיני, ולמי שאינו מצוי בשפות אלו, הדבר עשוי להוות קושי ברצף הקריאה. מכל מקום, זהו ספר חשוב ויסודי לכל עוסק בסוגיות אלו.