ספרים וכתבי יד: סקירות ואנקדוטות

אבשלום פרג'ון | עַ-בַּלַאטַה: כך באמת אומרים בערבית הוצאת נַדה; חיפה תשפ"ה "מספרים על אדם שנשא אישה צעירה נוספת על אשתו המבוגרת. אשתו המבוגרת חאנא הייתה תולשת את שערות זקנו השחורות כדי שיראה מבוגר, בעוד שאשתו הצעירה מאנא הייתה תולשת את אלה הלבנות כדי שיראה צעיר יותר... וכך נשאר האיש בלי זקן, 'נמצא קירח מכאן ומכאן'. מצב בו אדם ניצב אובד עצות ואינו יכול להחליט, עד שלבסוף יוצא מופסד מכל ההיבטים." על סיפור זה מבוסס הפתגם הערבי: "בֵּין חַאנַא וּמַאנַא דַֿאעַת (דַֿיַעְנַא) לִחַאנַא" [=בין חאנא ומאנא איבדנו את זקָנינו], המשמש לתיאור אדם המנסה לרצות דעות מנוגדות או לבחור בין שני דברים ולבסוף מפסיד. ארשה לעצמי להניח שלא מעט מן הקוראים מכירים את הסיפור הזה ממקורו התלמודי במסכת בבא קמא, אך בל נקדים את המאוחר. "עַ-בַּלַאטַה הוא מטבע לשון שהוראתו היא הצגת דברים בצורה גלויה, ברורה וכנה, בלא כחל ושרק... תכלס" (גב הספר). לפנינו לקסיקון רחב היקף של מילים, ביטויים, פתגמים, מטבעות לשון, דימויים וסיפורים המצויים בערבית המדוברת בת ימינו. ערבית זו שונה לחלוטין ...

פיוטי רבי פינחס הכהן | מהדורה מבוארת ומבוא מאת שולמית אליצור האיגוד העולמי למדעי היהדות; ירושלים תשס"ד רעידת אדמה קשה התחוללה בארצנו בשנות הארבעים של המאה השמינית. באירוע קשה זה חרבו ערים שלמות, נהרגו רבבות אנשים, נשים וילדים, ביניהם גם כמה חכמים גדולים. בעקבות האסון הקשה נקבעה בארץ ישראל תענית מיוחדת ביום כ"ג שבט בכל שנה. ספק אם היינו יודעים כיום על האירוע הזה ללא חריצותם של היסטוריונים וחוקרי גניזה שהצליחו לשחזר פיסות מידע מתוך תעודות וחלקיקי תעודות מן הגניזה ולאמת את האירועים בחלקם בעזרת מקורות נוכריים. בנקודה זו אנחנו מתחברים לספר שלפנינו – אירוע הרעש משמש אמת מידה לקביעת זמנו של הפייטן הארצישראלי ר' פינחס הכהן (להלן: ר"פ). שמו של ר' פינחס בן ר' יעקב הכהן מכפרא, מגדולי הפייטנים של התקופה הקלאסית וחותם התקופה, לא היה ידוע בטרם גילוי הגניזה. עם גילוי הגניזה החלו חוקרים למצוא בגניזה עוד ועוד פיוטים מיצירתו, ובד בבד ניסו לבסס את זמנו ומקומו. מרדכי מרגליות מצא פיוט 'קידוש ירחים', שנועד לראשי חודשים, שבו מזכיר ר"פ את תענית שבט לזכר הרעש. כך הוכח לר...

משה סויסה | שמיים זרים כתר; 2025 (!) "מאוריסיו לא היה מאותם שרוממוֹת ארץ מוצאם בפיהם רק מפני שנולדו בה. וכי אדם יכול להתפאר במשהו שהאלוהים אִנה לידו בעל כורחו. על כן לא היה קנאי לשום דבר שהיה כרוך במקום הוֹרָתוֹ. אף על פי שנולד במגרב הקסום ואהב את שפת אימו, מעולם לא נשאו ליבו לאמור כי בשל אלה מוֹתָר הוא מן האחרים או שהוא חייב לדבוק בכל אלה כל ימי חייו... ומה בענייני חולין דעלמא חש כך, בענייני רוח לא כל שכן. שהרי כמי שגדל כל ימיו בין הספרים, בתודעתו היו לו כמה וכמה ארצות מולדת. פרקי הספר היו בעיניו ערי אותה מולדת, השיטין רחובותיה, והתיבות בנייניה. כשקרא את 'מִצְרַף לַכֶּסֶף' של רבי יוסף כספי או את 'הכוזרי' של רבי יהודה הלוי חש כאילו נולד באספמיה, כשצלל ימים רבים אל תוך 'ספר המאור' של רבי זרחיה הלוי חווה את החיים בפרובנס, כשלמד ב'כנסת הגדולה' של רבי חיים בנבנישתי ובשו"ת של רבי יחיאל באסָן כאילו הילך ברחובות איזמיר או קושטא, וכשהתעמק מדי פעם בתשובותיו של רבי עקיבא אֵיגֶר, חש כאילו גדל באשכנז. לכן חש שכל נוסחי התפילה הם נוסחיו, כל מנגינות טעמי המקר...

שיננא: מאסף תורני | בעריכת א"ד קרויזר ור' שימל לכבוד שמחת נישואי יהודה אריה ונחמה שימל; ירושלים תשפ"ה בהתרגשות ובשמחה קיבלתי לידי את הכרך עב הכרס הזה (1023 עמ'). הייתי עד לטרחה המרובה והקדחתנית בהוצאת קובץ זה בתוך כמה חודשים, ונדהמתי לגלות את התוצאה – תמהיל מגוון ומשובח של למעלה משבעים מאמרים (!) שנכתבו בידי תלמידי חכמים וחוקרים בעלי שם. לא אסקור כמובן את כל המאמרים בקובץ, ואסתפק בכמה מהמאמרים הבולטים לטעמי. לשם הגילוי הנאות אספר שהעורכים וכמה מן הכותבים חברים כאן בקבוצה והסיקור בהחלט עשוי להיות מוטה... המדור הראשון מכיל מספר גנוזות מכתבי יד, בראש ובראשונה דרשות קצרות מספר מטה עז לרבי יצחק שויך גאון שהוהדרו מכתב יד בתוספת תרגום מערבית בידי יהודה זייבלד. משם נעשתה קפיצה בזמן לכמה מאמרים ומכתבים שרואים כעת אור לראשונה מגנזיהם של כמה מגאוני הדורות האחרונים: ר' דוד פרידמן מקרלין, ר' אלחנן בונם וסרמן, ר' שלמה פישר, ר' יצחק שלמה זילברמן, ר' שלמה יוסף זוין, ר' אברהם גניחובסקי ועוד. בין מכתביו של ר' שלמה פישר התייחסות נחרצת לספר "קול התור...

שרה פרידלנד בן ארזה | לך תפילתי ואני: בין סידור ללב כרמל; ירושלים תשפ"ג הספר שלפנינו מבקש לגשר על הפער שבין האדם המתפלל לסידור התפילה שלפניו. הנוסח הקבוע הנשנה שוב ושוב, עתיקותו של הטקסט, השפה הקשה, הייחודיות של כל מתפלל, הרצון להתחדשות ועוד מגוון גורמים היסטוריים ואנושיים מקשים על המתפלל לחוות את התפילה כהבעה כנה של עמקי הלב. יש מי שביקש לוותר על התפילה, או לפחות להתאים את מילותיה להווה הלאומי והאישי, אך אדם המחויב לכללי ההלכה ולנוסח הקדום צריך להתאמץ כדי למצוא את החיבור המשמעותי שלו למילות התפילה. לשם מטרה זו נכתב הספר שלפנינו – איתור דרכים יצירתיות של עומק ומשמעות כמו גם אפשרויות מסוימות לשינוי ולהתאמה בתוך מסגרת ההלכה. בדרך כלל אנחנו ניגשים לספר מתוך מודעות בסיסית לאופי שלו – ספר מחקר, ספר דתי או רוחני, ספר טיפולי, ספר שירה או ספר קריאה. לכל אחד מהסוגים סגנון שונה, מתודולוגיה שונה, ובעיקר מטרות שונות. בחינה מהירה של הספר תגלה כי הוא משייט בין כמה קטגוריות. בעיקרו, הוא נועד לשרת חיבור רוחני ונפשי לתפילה, אך הוא משלב בתוכו גם זווית מחקרית לא מבוטלת, הוא גדוש בהפניות מחקריות וגם ...

  אורי ליפשיץ | שיחה על השאלה: סיפורה של פסיקת הלכה, מיומנו של רב קהילה מגיד; ירושלים 2024 את הספר של הרב ליפשיץ קראתי בהנאה מרובה. במהלך הקריאה ניסיתי כמתבקש לקטלג אותו לז'אנר מתאים, לא בהצלחה מרובה, ואז ראיתי שגם אוריה פלס שיתף את ההתלבטות שלו בשאלה זו: "באיזה מדף יש להניח אותו? עם ספרי השו"ת? הביוגרפיות? ספרי הכללים או ההלכה?" בהקשר למונח שו"ת, הוא מצטט את המחבר שמעדיף את המונח 'שו"ק' – שאלות וקצוות. הרב אבינדב אבוקרט כתב שהספר הזה מצטרף למדף הספרות המקצועית בתחום רבנות קהילה בספריית ביתו. לקריאת סוף הספר התחזקה בי ההבנה שמדובר בכלל בספר אוטוביוגרפי. גם אם תימצא אפשרות ללמוד משהו הלכתי מהספר, אולי בעזרת הנספחים וההרחבות שבסופו, הסיפור העיקרי כאן הוא סיפור אנושי. סיפור מופתי על אדם רגיש ועניו שלקח על עצמו משרת רבנות. כמו תמיד, משרה זו אינה דבר קל ופשוט. משאלה לשאלה הוא למד שהעולם האנושי שמחוץ לספרים הוא הרבה יותר מורכב מהספרים. בסביבתי הכרתי רבנים רבים, אולי יותר מדיי, שראיתי בהם את מודל הרב הישן, כזה שהוא אמנם ירא הוראה אך גם יודע־כל, סמכותי והחל...

  אהרן גימאני | רבי שלום שבזי: עיונים בקובץ חדש בכתב ידו, בצירוף פרקי מבוא על דמותו ותקופתו בר־אילן; רמת־גן תש"ף רבי שלום שבזי (להלן: רש"ש; נולד 1619) גדול משוררי תימן ומהבולטים בחכמי תימן בכל הדורות. יש שדימו את מעמדו למעמד של רבי יהודה הלוי בקרב יהודי ספרד ויש שראו בו "הבעל שם טוב של יהודי תימן". רש"ש פעל באחת התקופות הסוערות והקשות בתולדות היהודים בתימן. בתקופתו הספיק שבתי צבי להתפרסם בתימן ובהמשך גם לאכזב את קהל מאמיניו; מכות דבר ובצורת פקדו את יהודי תימן; נגזרה על היהודים גזרת גירוש למוזע; וגזרות נוספות. בתקופה סוערת זו הצליח רש"ש לכתוב חיבורים רבים בתחומי השירה, פרשנות המקרא וההפטרות, הלכות שחיטה ואיסור והיתר, ענייני סגולות ורפואות ועוד. עד כה היו 24 כתבי יד הידועים ככתב ידו. במוצאי שבת אחד לפני כמה שנים הופיע בביתו של אהרן גימאני יהודי תימני ובידו כתב יד מיוחד שנכתב לדבריו בידי רש"ש.  גימאני יצא למסע מחקרי בשיתוף פעולה של כמה מומחים ובסופו הגיע למסקנה כי אכן מדובר בכתב ידו של רש"ש. כתב היד הזה מכיל 22 פיוטים חדשים שטרם נודעו עד כה. בספר של...

מקבים ב | מהדורת לוי יצחק חריטן צוף; ירושלים תשפ"ה   'גילוי נאות' נשמע משהו מאולץ שהמוסר מחייבו, אבל הרבה פעמים יש בגילוי הזה שמץ של גאווה. ובכן אני גאה להבהיר שהסקירה הבאה לא תהיה אובייקטיבית. לפני כך וכך שנים פנה אליי ידידי עו"ד אריאל פוס בהצעה להוציא לאור מהדורה מקצועית ותורנית של מקבים א', כזו שתתאים לאנשי בית המדרש האמונים על מסורת חז"ל ובלי להתפשר על סטנדרטים מקצועיים. סברתי אז כי כדאי לגייס לשם כך אדם שמצוי טוב ממני בנבכי הסוגיות ההיסטוריות והתורניות, והצעתי את ידידי החכם לוי יצחק חריטן, תלמיד חכם וחוקר מוכשר שידיו רב לו בידיעות הנוגעות לספר זה ולתקופתו. ואכן הוא לא אכזב. הוא הוציא מתחת ידיו מלאכה משובחת הן בהיבט מחקרי הן בהיבט תורני, ספר משובח מלווה בתרשימים, מפות ותמונות. לספר הזה הייתה הצלחה כבירה והוא נמכר באלפים ונדפס שוב ושוב. לשמחתי הרבה ביקש פוס, שמימן ותמך לאורך כל הדרך, להמשיך גם למקבים ב'. בעמל ובחריצות המשיך חריטן למקבים ב', ולקראת חג החנוכה אנחנו זוכים לחגוג את הופעתה של מהדורתו. לפני שאפרט כמה ממעלותיה של מהדורה זו אקדים ב...

  מעוז כהנא | מהנודע ביהודה לחתם סופר: הלכה והגות לנוכח אתגרי הזמן מרכז זלמן שזר; ירושלים תשע"ו שמו של הספר, מהנודע ביהודה לחתם סופר, נראה די מפתיע במבט ראשון. מה לו לר' יחזקאל לנדא, בעל הנודע ביהודה (להלן: נוב"י), איש ההלכה ה"ליטוואק" והמחושב אצל ר' משה סופר, בעל החתם סופר (חת"ס), הפוסק ההונגרי שמהווה שילוב של קנאות ושמרנות? הקושיה מתחדדת אם אנחנו מכירים את המחקר הקלאסי של שלהי המאה העשרים, מתוכו עולה דמותו של החת"ס כמייסד ומנסח של האורתודוקסיה ה"חדשה", זאת של "החדש אסור מן התורה". התשובה אינה כה פשוטה, והיא מתחדדת במהלך קריאת הספר. הייחודיות הגדולה של הספר היא בבדיקה מעמיקה ושיטתית של ספרי השו"ת של הרבנים, ולא רק ברקע ההיסטורי או במספר מצומצם של תשובות "נוצצות", וכפי שניתן גם להבין מהבחירה בשמות הספרים לכותרת הספר ולא בשמות הרבנים. המאמץ האינטלקטואלי הזה הניב תובנות עמוקות על דמויותיהם המורכבות של הרבנים.  המשותף לשני הרבנים הוא היותם הדמויות המרכזיות ביהדות אירופה במאות ה־18–19, אך ההשוואה המעמיקה ביניהם, בין ה...

ברכיהו ליפשיץ | המאבק על דין תורה בארץ־ישראל בתקופת המשנה והתלמוד יד הרב נסים; ירושלים תשפ"ד מכותרת ספרו החדש של פרופ' ברכיהו ליפשיץ ומהתקציר שבגבו משתמע כי הספר עוסק במאבקם של חכמים בארץ ישראל למען החלתו של דין התורה בתקופת המשנה והתלמוד. עיון בפרקי הספר מראה כי התמונה מורכבת יותר. הספר מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון – "הדין והדיון" – עוסק בגופי המשפט העברי בתקופת חז"ל. רובו של חלק זה עוסק בבירור המונח 'פשרה' והשימוש שעשו חכמים ברעיון זה. המחבר מאריך בניסיונו להפריך את התפיסה המקובלת שלפיה פשרה הינה פרדה בין שני בעלי דין ויישוב הסכסוך בדרך כלשהי כמוצא וכבריחה מהדין הרשמי. לפי תפיסה זו, העושה פשרה אינו כפוף לדין התורה כפי שכפוף אליו הדיין היושב לדין, והוא יכול לפסוק לפנים משורת הדין לפי תפיסות היושר והצדק שלו. אכן, פעמים רבות, והלכה למעשה, גם הדין הרשמי מפריד ומיישב בין השניים, ולכן קשה להכיל פירוש כזה. משום כך, טוען המחבר, כי המונח 'פשרה' משמעותו הסכם, כל הסכם שירצו בו שני הצדדים, וטיבו המדויק יתפרש לפי ההקשר של הטקסט ושל עניינו לפי נסיבות העני...

  חן מרקס | למה דברים רעים קורים לאנשים טובים: מסע בעקבות התשובות שהעניקה התרבות היהודית ידיעות ספרים; 2022 השאלה הקשה של 'צדיק ורע לו' העסיקה את האנושות מאז ימי קדם. לבני האדם הייתה ציפייה מהיקום או מהאל לגמול צודק וראוי. כאשר תקווה זו נכזבה, פנה האדם בתביעה כלפי האל, וכאשר הוא לא קיבל תשובה הוא ניסה למצוא אותה לבדו. הספר שלפנינו אינו מתיימר להיות ספר עיוני או מדעי, הוא גם משולב בסיפור אוטוביוגרפי (ראו להלן), אך הוא עורך מסע מעניין בין מגוון התשובות שהעניקה התרבות היהודית לשאלה גדולה זו. הספר מחולק לחמישה חלקים: החלק הראשון סוקר את ההתמודדות עם השאלה הזו במקרא, למשל בעקידת יצחק או בסיפורו של איוב. החלק השני עוסק בחורבן בית שני ובמרד בר כוכבא. הוא מתאר את הופעתו של עולם הבא בתקופת חז"ל כגורם חדש שנכנס לזירת הקושי והעניק משמעות כפולה ונסתרת לסבל האנושי בעולם הזה. החלק השלישי סוקר את ההתאבדות ההמונית באשכנז של ימי מסעי הצלב, ואת כניסתו של רעיון הגלגול למערכת באמצעות תורת הסוד. החלק הרביעי מוקדש לגלות מוזע שבתימן. החלק החמישי מספר את סיפורו המרגש של האדמו"ר מפיאסצנה בימי...