חן מרקס | למה דברים רעים קורים לאנשים טובים: מסע בעקבות התשובות שהעניקה התרבות היהודית

 

חן מרקס | למה דברים רעים קורים לאנשים טובים: מסע בעקבות התשובות שהעניקה התרבות היהודית

ידיעות ספרים; 2022

השאלה הקשה של 'צדיק ורע לו' העסיקה את האנושות מאז ימי קדם. לבני האדם הייתה ציפייה מהיקום או מהאל לגמול צודק וראוי. כאשר תקווה זו נכזבה, פנה האדם בתביעה כלפי האל, וכאשר הוא לא קיבל תשובה הוא ניסה למצוא אותה לבדו. הספר שלפנינו אינו מתיימר להיות ספר עיוני או מדעי, הוא גם משולב בסיפור אוטוביוגרפי (ראו להלן), אך הוא עורך מסע מעניין בין מגוון התשובות שהעניקה התרבות היהודית לשאלה גדולה זו. הספר מחולק לחמישה חלקים: החלק הראשון סוקר את ההתמודדות עם השאלה הזו במקרא, למשל בעקידת יצחק או בסיפורו של איוב. החלק השני עוסק בחורבן בית שני ובמרד בר כוכבא. הוא מתאר את הופעתו של עולם הבא בתקופת חז"ל כגורם חדש שנכנס לזירת הקושי והעניק משמעות כפולה ונסתרת לסבל האנושי בעולם הזה. החלק השלישי סוקר את ההתאבדות ההמונית באשכנז של ימי מסעי הצלב, ואת כניסתו של רעיון הגלגול למערכת באמצעות תורת הסוד. החלק הרביעי מוקדש לגלות מוזע שבתימן. החלק החמישי מספר את סיפורו המרגש של האדמו"ר מפיאסצנה בימי השואה. 

בפרקי הספר אפשר לפגוש בפרשנויות מעניינות לפסוקי התורה ובקריאות ספרותיות לדרשות חז"ל, לעתים בדרכו המעניינת של יונה פרנקל שאותה חקר המחבר בעצמו. הוא מציג זווית ראייה ייחודית וגם בוחר לעתים מוקדים בלתי צפויים לשאלת הרוע. כך למשל בנוגע לדמותו של אברהם היינו מצפים לעיסוק בתביעתו של אברהם מהאל את הצדק בהפיכת סדום ועמורה. אבל המחבר ממשיך דווקא לסיפור עקידת יצחק, שם הוא מזהה גורל רע לאיש טוב בעצם הדרישה לעקוד את הבן. באורח לא בלתי מעניין מציע המחבר כי שתיקתו של אברהם מול דרישה בלתי נתפסת, בשונה ממנהגו במעשה סדום ועמורה, מוסברת במילת המפתח "עולה" ("והעלהו שם לעולה") המתייחסת דרך כלל לקורבן שנועד לכפר על חטאי האדם. שתיקתו של אברהם מעידה על ידיעתו כי חטא במשהו שאנו הקוראים איננו יודעים מהו, ולכן הוא מקבל עליו את הדין. 

הקריאה החופשית במקורות, כזו המשוחררת מתפיסות דתיות (על כך להלן), הובילה את המחבר גם לזווית פרשנית ייחודית ואף חתרנית. כך למשל בסיפורו של משה שעולה לשמיים ורואה את בית מדרשו של ר' עקיבא אך לא מבין מאומה. בהמשך הוא נוכח כי שוקלים את בשרו של ר' עקיבא במקולין והוא תוהה ושואל את האל: "זו תורה וזו שכרה?!" האל משיב לו: "שתוק! כך עלה במחשבה לפני" (מנחות כט ע"ב). כמה מן המפרשים כבר מסבירים שהייתה נקודה גבוהה שאותה משה לא יכול לתפוס (המקובלים למשל קוראים לה 'מחשבה', וכך אמירתו של האל מתפרשת באופן מילולי), אך המחבר מפרש זאת כך. בתורה שבכתב לא נזכר כלל העולם הבא. רק ר' יעקב (ירושלמי, חגיגה פ"ב ה"א) דורש את הכתוב "למען ייטב לך – לעולם הבא שכולו טוב; והארכת ימים – לעתיד שכולו ארוך", ובזה הוא מחדש את קיומו של עולם עתידי שבו מתרחש הגמול. זהו חידוש מסעיר שעוקף את כל שאלת צדיק ורע לו. משה רבינו אינו מכיר כלל את החידוש הזה, ולכן הוא מתפלא מדוע זוכה ר' עקיבא הצדיק לגמול מזעזע שכזה. האל משתיק אותו, משום שמשה אינו מסוגל להבין את סוג השכר שבו זוכה ר' עקיבא (עמ' 185; קריאה פרשנית דומה עולה גם בדברי יונה פרנקל המובאים בהמשך, עמ' 197). בתפיסה הדתית, ויש להניח שכך גם חשבו חז"ל, ר' יעקב בדרשתו לא "המציא" עולם הבא אלא חשף את האמונות הצפונות במקרא שבוודאי היו ידועות וגלויות למשה רבינו. נמצא כי המחבר מציע פרשנות בסגנון מסורתי, אך כזו שמבוססת על הנחה מחקרית שאינה עולה בהכרח בקנה אחד עם ההנחות שביסוד הדרשה החז"לית. 

מקום בולט וחשוב בספר תופס הסיפור האישי והמרגש של המחבר השזור בתוך פרקי הספר. ענבר אשתו נקלעה למצב של סכנת חיים, ואושפזה כשהיא מונשמת ומורדמת במשך זמן רב. המחבר אמנם לא ממהר לקבוע שקרה לו דבר רע ושהוא אדם טוב, אך שאלת הספר העסיקה אותו רבות. הסיפור גולל את ההתמודדות הנאצלת של המחבר עם האירועים, האיתנות והתקווה, הדאגה לרעיה וההגנה על הילדים הרכים. לאורך הספר הקורא מוחזק במתח ובסקרנות באשר למצבה של ענבר כיום, ורק לקראת סוף הספר אפשר לקבל תשובה ברמיזה (עמ' 291; אולי המתח מכוון אז לא אעשה ספוילר). אבל בניגוד למצופה, החיבור בין האישי להיסטורי לא נועד לספר על מציאת המשמעות האישית בארון הספרים היהודי. המשותף לטיפוסים הנסקרים בספר הוא אמונתם באל מוסרי ופועל צדק, אותו הם תובעים כאשר הדברים אינם מסתדרים. יש מהם שראו תשובה בחטא, לאחר מכן תבוא האמונה בעולם הבא ובהמשך גם בגלגול נשמות ועוד. המחבר לעומתם אינו רואה עצמו שותף לסל ערכים אלו, הוא מבהיר כי אינו מאמין במה שמעבר לקיום האנושי שלפנינו, באנשי הדת למיניהם הוא רואה שרלטנים ובתפילות ובסגולות הוא רואה תוכן שאין בו ממש. בסיום הספר הוא יבקש משמעות לקיום שאינה כרוכה בשאלת ה"למה". הממשק מתקיים אפוא בדברים חיצוניים ובלתי מהותיים. למשל, חוסר ההבנה של המחבר בשפתם של רופאי אשתו משתלב בתוך הדיון בסיפורו של משה שעולה לשמים ומגלה חוסר הבנה בשיעורו של התנא ר' עקיבא (עמ' 178). כך גם נוכל להיתקל במשפט כמו: "אם במבנה המשפחתי שלי נעלמה אשתי, אם ילדַי, הרי שבמציאות של ימי החורבן השני נעלם בית המקדש" (עמ' 134). נקודות הממשק בין שני מוקדי הספר רופפות למדי, הסיפור האישי נכנס לספר משום שהוא אירע בתהליך עריכתו, אך למעשה הוא יכול להופיע גם בספרים בנושאים אחרים. זו נקודה שהפריעה לי דווקא משום שהסיפור האישי והמרגש של המחבר נגע לליבי, וחשתי שהחיבור המאולץ שלו לספר לא היטיב עמו בלשון המעטה.

מלבד השילוב של הסיפור האישי, כל פרק בספר בנוי מגוף הפרק ומתוספת של "עוד כמה דברים". בחלק זה הוא מרחיב ומפנה לכמה מקורות שדנו בהרחבה בכמה מנושאי הפרק. במדור 'הערות והפניות' שבסוף הספר, פורש המחבר ביבליוגרפיה עשירה ומגוונת שתתרום בוודאי לכל מי שמבקש להרחיב דעת בנושאים אלו. הספר כתוב בנימה ידידותית ואישית, "בגובה העיניים", ופשוט נעים לקרוא אותו.