דוד וול | פרקים בהיסטוריה של תורת האבולוציה: על הרעיונות ועל אלה שהגו אותם

דוד וול | פרקים בהיסטוריה של תורת האבולוציה: על הרעיונות ועל אלה שהגו אותם

מאגנס; ירושלים תש"ע

הדרך שבה הברירה הטבעית פועלת עליי אינה במדעי הטבע, מדעי הרוח עובדים עליי בינתיים טוב יותר, אבל מה אנחנו מבינים. הספר של דוד וול נפל לידי ממש במקרה, וכדי שאסכים לקרוא ספר שאינו בתחומים מוכרים לי, די שאתרשם שמדובר בספר מבואי וקליל מספיק. 

ובכן הספר מבקש לסקור את עיקרי הרעיונות שהגו מדענים במאות ה־18–20 בדבר מוצאם ומקורם של המינים השונים בעולם החי. המחבר בחר למיין את ההוגים השונים לארבעה מעגלים שונים, ובתוך מעגלים אלו הוא מקדיש פרק לכל אחד מהאישים. המעגל הראשון מוקדש להוגי הדעות במאה ה־18, ביניהם גם סבו של צ'רלס דרווין, ארסמוס דרווין; המעגל השני מוקדש לחוקרי מוזיאון הטבע בפריז במחצית הראשונה של המאה ה־19; המעגל השלישי מציין את מעבר מרכז הכובד של המחקר האבולוציוני מצרפת לאנגליה, והוא כולל גם את צ'רלס דרווין; המעגל הרביעי מוקדש למאה ה־20 ולכניסת מדע הגנטיקה לשדה המחקר האבולוציוני. ככל שהתקופה הנידונה בספר מתקרבת אלינו, כך העניינים מסובכים יותר. המעגל האחרון כבר רווי חישובים ומשוואות מתמטיות, וסביר בהחלט לגלות ייאוש בשלב זה. 

מה שהופך את הספר לנגיש לכולם, הוא האופי הקליל והנעים לקריאה, אבל גם שילוב נושאים תיאולוגיים, מוסריים וחינוכיים שעמדו במוקד הדיון המדעי, לעתים גם מתוך פולמוס נוקב. לא מדובר בשילוב מאולץ, הדיון התיאולוגי ליווה את התקדמות המחקר. חוקרי אבולוציה רבים נתקלו לא פעם בזעם קדוש שהופנה כלפיהם. המחבר גם מציג תשובות ועמדות של חוקרי אבולוציה מאמינים המשלבים את האמונה בבריאה עם התאוריה האבולוציונית. הדיון הזה נוכח בפרקים רבים בספר, ואולי אסתפק בדוגמה אחת. ז'ן בטיסט למרק, אחד מחשובי הביולוגים בכל הזמנים, הוא אבי הרעיון הבסיסי של האבולוציה לפיו יש מוצא משותף לכל עולם החי. כבר הוא מפריד בין שאלת ההתפתחות לשאלת רגע הבריאה הראשוני. לדבריו, אפשר בהחלט, שכל הבריאה נוצרה ברצון היוצר העליון, אך בוודאי ביכולתו לקבוע כללים או סדרים שבאמצעותם יתפתח העולם שלב אחר שלב. הכרתי טענה זו מספרו של מיכי אברהם - 'אלוהים משחק בקוביות', אך מתברר שימיה של ההבחנה ביסודה כימי תאוריית האבולוציה.

בין האנקדוטות בספר מביא המחבר גם פנינים מחייהם של המדענים השונים לצד אמירות שנונות ומשעשעות. למשל תומס הנרי הקסלי, ידידו הקרוב של דרווין, טען בבדיחות הדעת כי יש לחנוק כל מדען בהגיעו לגיל שישים, כדי שלא יפריע להתקדמות המדע. דרווין עצמו הנפיק השערות רבות בדרך להגיע לאמת, אך מתוך מודעות להיותן רק השערות. לדבריו, הרלוונטיים אז כמו היום, "עובדות בלתי נכונות גורמות נזק כבד להתקדמות המדע, משום שהן מחזיקות מעמד זמן רב. אבל דעות בלתי נכונות, אם הן נתמכות בעובדות כלשהן, גורמות נזק מועט בלבד, משום שהכול מתאמצים ונהנים להוכיח שהן שקריות. וכאשר זה נעשה, נתיב אחד לקראת טעות נסגר, ולעתים קרובות, בו בזמן נפתחת הדרך אל האמת" (עמ' 183). 

לסיכום, מדובר בספר נחמד ונעים לקריאה. כאמור, חלקיו המתקדמים יותר עשויים להיות כבדים למי שאינו בקיא בנושא. את הספר מלווים גם איורים קלילים שמוסיפים עניין. להתרשמותי זהו ספר מומלץ להיכרות בסיסית עם תורת האבולוציה ועם ההיסטוריה שלה.