ספרים וכתבי יד: סקירות ואנקדוטות

  איל רגב | יהודים אחרים: ישו והנוצרים הראשונים במבט פנים־יהודי ידיעות ספרים; 2025   לפני מספר חודשים סקרתי את ספרו של סרג' רוזר, 'כתבי הברית החדשה כספרות יהודית'. רוזר הצטרף לשורת חוקרים, ביניהם קלוזנר ופלוסר, הבוחנת את ישו ואת כתבי הברית החדשה כחלק בלתי נפרד מיהדות שלהי הבית השני. ספרו החדש של רגב מצטרף למגמה זו. אך בעוד ספרו של רוזר הוא מחקרי ודורש עיון והעמקה, ספרו של רגב מתומצת ומונגש לקהל הרחב. רגב בוחן את לידתה של הנצרות כתופעה בלתי נפרדת מיהדות בית שני, ולצד זאת מבקש להצביע על המאפיינים הייחודיים שהפכו את ישו ותלמידיו ל"יהודים אחרים". בדרכו הוא סוקר את מהפכותיו של ישו בתחומים שונים, בפנייה אל החלשים, בתפיסת ההלכה, ביחס לתורה או למקדש ועוד. לצד זאת הוא מבקש לתת מענה לשאלות ההיסטוריות הכרוכות במעמדו של ישו מול החכמים, הכוהנים, הצדוקים, הגויים וקבוצות נוספות, וגם לשאלת צליבתו והרדיפות נגדו ונגד תלמידיו. בעובדה שהספר נועד לקהל הרחב אין כדי להמעיט מהבסיס האקדמי שעליו נשען הספר. להפך, רגב הוא היסטוריון דגול, שכבר חיבר כמה ספרים ומאמרים חשובים העוסקים בתק...

  בועז הוטרר וצוריאל חלמיש | פרשת גיורי וינה: התהוותה של מחלוקת מכון הר ברכה; ישראל תשפ"ד   הספר שלפנינו מתאר את פרשיית 'גיורי וינה' הסוערת שהתרחשה בשלהי שנות השישים, כחלק ממערך גיורים גדול שהתפרס על פני כמה מדינות לקראת עלייתם ארצה של יהודים רבים ממדינות סובייטיות. לא מעט אנשים מתוך אותם יהודים היו נשואים בנישואי תערובת לבני זוג שאינם יהודים, ולחלקם היו ילדים שאינם יהודים על פי ההלכה. ראשי מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית חששו מאוד מעלייתם של נוכרים ארצה, אך ידיהם של בתי הדין בארץ היו עמוסות למדי, ובנוסף החזיקו רבנים רבים בעמדה נוקשה בעניין גיורם של עולים אלו. לאור זאת החליטו ראשי מחלקת העלייה להקים מערך גיורים כבר במחנות המעבר. אחד המחנות הוקם בסמוך לעיר וינה, ובו הוקם מערך גיורים בידי רבנים שמונו לתפקיד זה מטעם מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית. על סמך שמועות שונות על הנהגתו הליברלית של הרב הראשי של וינה, הרב ד"ר עקיבא אייזנברג, הסתייג הרב אונטרמן מאישור הגיורים שלו. בעקבות זאת החליטו הרב מרדכי קירשבלום והרב שמאי גינזבורג, אנשי הסוכנות, על הקמת בית דין שיפעל תחת חסות ...

  תהלה דרמון מלכה | נעדרים: חיפוש קרובים אחרי השואה יד ושם ומרכז שזר; ירושלים תשפ"ה   "התוכנית ששודרה מדי יום ביומו יצרה חוויית שואה נוכחת ומרכזית בתוך הבתים עצמם. [...] הפינה ברדיו גררה תגובות רבות, ונהייתה עד מהרה המייצגת המרכזית של המדור לחיפוש קרובים במרחב הציבורי. [...] רבים מבני התקופה הנידונה מספרים כי חוויית ההאזנה למדור הייתה בעלת משמעות ובלתי נשכחת עבורם. שידורו של המדור לחיפוש קרובים בשעות שהילדים שָבו ממוסדות החינוך הביא לכך שמעגל המאזינים גדל, והפך מקהל המאזינים הטבעי שהדברים נוגעים לו אישית לקהל מאזינים רחב שספג לקרבו את חוויית ההאזנה למדור גם בלי כוונה מיוחדת. למעשה הילדים נשאבו ישירות אל תוך עוצמת החוויה של ההאזנה הדרוכה של ההורים בחיפושם אחר כל שביב מידע על קרוביהם. בבתים רבים היה אסור להוציא הגה במהלך השידור. הדממה הייתה מוחלטת. רגע מקודש כמעט. זאת ועוד, שידור פינת הרדיו דווקא בשעות הצהריים הביא לשבירת הדיכוטומיה ששררה בבתים רבים של ניצולי שואה ואף של בני הארץ בין העבר להווה, ולפיה לא מדברים על מה שאירע באירופה, והשואה אינה מעניינם של הילדים שנולדו אחריה. הה...

  מִגּוֹ [ב]: כתב עת לשירה | בעריכת משה שוסהיים ישראל תשפ"ה   "מִסְפָּרִים שֶׁל דָּם וָאֵשׁ / חֲקוּקִים לְאוֹת עַל יָדְךָ, / נֶאֱבָק בְּמַלְאָךְ / לֹא עוֹלֶה הַשַּׁחַר // מִחוּץ יֶהֱמוּ פְּרָאִים צְמָאָם יַשְׁלִיכוּ / פַּעֲמֹן וְרִמֹּן פַּעֲמֹן וְרִמֹּן / שֶׁבַע לְמַטָּה / אֶחָד לְמַעְלָה // וְדְּמָמָה דַּקָּה". שירו של אליעזר רוזובסקי, המזכיר לנו את אחד הרגעים הקשים של השבעה באוקטובר, הוא שיר אחד מתוך עשרות שירים שנכתבו בידי בוגרי ישיבות חרדיות ונכללו בגיליון החדש של כתב העת לשירה 'מגו'. מגו הוא תוצר ייחודי ואיכותי של קהילת יוצרים חרדית שפועלת כבר כמה שנים. את דרכה החלה הקבוצה בפלטפורמה וירטואלית. לפני כשלוש שנים החליטה הקבוצה לצאת עם הבשורה לקהל רחב יותר, ולשם כך הקימה כתב־עת שיאגד בתוכו מגוון שירים בעלי אוריינטציה חרדית־ישיבתית. לדברי העורכים, טבח שמחת תורה, מלחמת הקיום המתמשכת בארץ ישראל, בשורות האיוב מן החזית והקרע המכאיב בעם, העלו בקרבם הרהורים על הדפסת קובץ נוסף בעת כזאת. הבחירה להוציא לאור את הקובץ, נבעה מההבנה שדווקא בעת כזאת שפת השירה חשובה ונצרכת מתמי...

  שיחה עם פרופ' בנימין בראון לרגל הופעת ספרו 'המנהיגות החסידית בישראל' פרופ' בנימין בראון הוא פרופסור מן המניין בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. תנובתו המחקרית מעוררת השתאות, והוא בולט במיוחד במחקריו הרבים על החברה החרדית ועל תנועת החסידות. לא אגזים אם אומר שכיום הוא גדול חוקרי החברה החרדית, כשם שהיה פרופ' מנחם פרידמן בזמנו. ספרו החדש – 'המנהיגות החסידית בישראל' – הוא מחקר מרשים ביותר על המבנה החברתי והמנהיגותי של תנועת החסידות. בספרו בחן את דוקטרינת הצדיק כפי שגובשה בייסודה של תנועת החסידות בדור תלמידי הבעש"ט, בתמורות שעברה דוקטרינה זו בדורות הבאים, ובעיקר בשלב השיקום של התנועה בארץ ישראל מזמן מלחמת העולם השנייה ועד לימינו אנו. קראתי את הספר בעיון ונהניתי מאוד, אך נותרו בידי כמה שאלות פתוחות. לאור ידידותי עם המחבר, בחרתי הפעם לחרוג ממתכונת הסקירות הקבועה ולשבת לשיחה פתוחה עם יוצר הספר. לשמחתי נענה פרופ' בראון להצעתי, והקדיש מזמנו היקר לשאלותיי על הספר. פרופ' בראון, שלום רב. ראשית, אבקש להביע ברכת 'מזל טוב' לרגל הוצאת הספר החדש והמ...

  דוד רוזנטל | אוסף הגניזה הקהירית בז'נבה: קטלוג ומחקרים מאגנס; ירושלים תש"ע   בשנת 1896, בערך בזמן גילוי הגניזה הקהירית, רכש פרופ' ז'יל ניקול, פפירולוג מאוניברסיטת ז'נבה, אוסף פפירוסים יווניים. המוכרים הוסיפו לו 'נספח' בדמות קופסת פח מלאה בכתבים יהודיים, עליה נכתב: "טקסטים עבריים, קטעי קלף ונייר... שמקורם בית הכנסת בקהיר... הם זוהו בחלקם על ידי אלבר ניקול באוקספורד ב־1898 תחת השגחתו של פרופ' נויבאואר". אלא שקופסה זו נשכחה בספרייה, ואיש לא ידע מקיומה. לפי כמה שנים החליטו לההדיר מחדש את פרסומיו של ניקול, ולפתע התגלתה בתוך ממצאיו קופסת הפח. לקופסה זו ייחודיות רבה בחקר הגניזה. ראשוני החוקרים שטיפלו בגניזה עסקו בקטעים גדולים ושלמים, וככל שעבר הזמן עוסקים החוקרים יותר ויותר בדפים קרועים וחלקיקי דפים עד השרידים הקטנים ביותר. מציאתה של קופסה שבה אוסף דפים גדולים ושלמים היא לא פחות מריענון מרגש של חקר הגניזה. פרופ' יעקב זוסמן יצא לז'נבה כדי לחקור את האוסף ולתאר אותו, אלא שבהיותו בז'נבה הוא חלה ונאלץ לשוב ארצה. לבקשתו, יצא פרופ' ד...

  חיים פוטוק | המיועד (מאנגלית: שי סנדיק) | ידיעות ספרים; 2017 חיים פוטוק | ההבטחה (מאגלית: אופירה רהט) | בוסתן; תל אביב 1974   ~ א ~ הסקירה הבאה תהיה קצת שונה. אכתוב מעט על הספר הזה, אבל ארחיב יותר על ספר ההמשך שלו, ואסיים בהצעה. לפנינו יצירה מיוחדת במינה שנכתבה בידי הרב והסופר חיים פוטוק. פוטוק חי ופעל בארה"ב עד לפטירתו בשנת 2002. ספר זה הוא ספרו הראשון. אחריו באו ספרים נוספים, שהמשותף לרובם הוא המתח בין שמרנות למודרנה, כפי שהתבטא בקהילות היהודיות בארה"ב. במוקד העלילה, המתרחשת בשנות הארבעים של המאה הקודמת, זוג חברים טובים – הראשון דני סונדרס, בנו של אדמו"ר קנאי אנטי־ציוני ומועמד לרשת את כיסאו. השני הוא ראובן מאלטר, בנו של חוקר תלמוד, הפועל רבות למען מדינת ישראל המתהווה. ההיכרות ביניהם מתחילה כאשר במשחק בייסבול בין קבוצת בית הספר של ראובן לקבוצת הישיבה של דני, נפגע ראובן בעינו מכדור שדני חבט בעוצמה. דני הנבוך חש לבית החולים לבקר את ראובן, בתחילה ראובן דוחה את התנצלותו, אך לאחר שאביו גוער בו הם נעשים חברים טובים. בעוד ראובן שואף להיות רב ומנהיג, דני מעוניין ל...